קצבה לפי חוק נכי רדיפות הנאצים – פסקי דין חדשים

ב-1.8.2011 ניתנו בבית המשפט השלום בתל אביב מספר פסקי דין לגבי ניצולי שואה שעלו לישראל עד 1953 ומקבלים קצבה ממשרד האוצר לפי חוק נכי רדיפות הנאצים. להלן מבחר מפסקי דין אלו והנושאים בהם עסקו שעשויים להיות רלבנטיים גם לניצולי שואה אחרים מקבלי אותה קצבה.
1. ניצולים שיש להם בעיה של הכרה באירוע מוחי ובמחלת עורקים פריפרית חסימתית עקב רדיפות הנאצים.
פסק הדין (ו"ע 1202-01-11 רז נ' משרד האוצר), עסק בניצול שואה מהמעגל השני שהיה בגיל צעיר יחסית בסיום השואה (יליד 1940) והוכר בגין 40% על נכות נפשית. הוא הוכר בגין מחלת לב איסכמית בשיעור נמוך של 1/4. תביעתו למשרד האוצר להכרה במחלות נוספות, כולל אירוע מוחי והפרעה חסימתית בזרימת הדם בצוואר וברגליים, נדחתה בנימוק כי אין קשר בין המחלות האלו לבין רדיפות הנאצים.

בית המשפט קבע כי "יש להכיר במחלת העורקים הפריפרית החסימתית שהיא סיבוך של טרשת העורקים כנכות מוסבת. כך גם יש להכיר באירוע המוחי כנכות מוסבת מטרשת העורקים." את פסק הדין ניתן להוריד ללא שמו הפרטי של ניצול השואה בכתובת: http://www.meidashoa.co.il/pdf/Stroke.pdf

יש לציין בהקשר זה, כי פרופ' שני, העמוד בראש הועדה לבדיקת הקשר בין מחלות מסוימות לרדיפות הנאצים, כתב לפני מספר חודשים כי "בקרוב תהיה הכרה בחלק מהמקרים בסיבוכים של: שבץ מוחי (Stroke) והפרעות קצב לב. "
את המכתב ניתן לראות באתר של הקרן לרווחה בכתובת:
http://k-shoa.org/_Uploads/dbsForms/tahloa.pdf

2. הכרה כנזקקנצרך גם בניצול שואה שעובד למחייתו. פסק הדין (ו"ע 29476-10-10 סגלי נ' משרד האוצר) עסק בניצול שואה שעבד מספר חודשים בשנה וטען שההכנסה החודשית הממוצעת שמספקת לו עבודה זו איננה מספיקה לו למחייתו. תביעתו של אותו ניצול שואה לתגמול נזקק נדחתה על ידי משרד האוצר מבלי ביצוע מבחן הכנסות ולפי פסק הדין "מה שעומד מאחורי החלטת הדחייה היא העובדה שהעורר עובד עדיין למחייתו ומשתכר מפעם לפעם."

בית המשפט בדק את הגדרת "נזקק" (ניצול שואה שנכותו המוכרת פחות מ-50%) לפי החוק וקבע כי – "בהחלטת הרשות היא מפנה להגדרת "נזקק" שבסעיף 1, כאשר, כאמור, בסעיף 1 אין הגדרת "נזקק" וההגדרה מופיעה דווקא בסעיף 4(ג)(1)(א). על פי ההגדרה שבאותו הסעיף אין כל מקום לבחון האם הנזקק מסוגל להשתכר למחייתו אם לאו. כל מה שנזקק צריך להוכיח הוא את שיעור נכותו. לאחר מכן יש להפעיל כמובן את מבחן ההכנסות."

לגבי "נצרך" (ניצול שואה שנכותו המוכרת 50% ומעלה) קבע בית המשפט כי "גם אם היתה נערכת בדיקה על פי הגדרת "נצרך" כי אז עולה בבירור שהעורר לא עבד כעובד שכיר 12 חודשים בשנה כמקובל בעבודה של עובד שכיר, שאז ניתן לקבוע כי הוא היה "מסוגל לעבוד למחייתו"". בית המשפט פסק כי "הערר מתקבל כך שאנו קובעים שהעורר עומד בהגדרת "נזקק". כעת על הרשות לבחון את זכאותו של העורר לתגמול נוסף על פי מבחן הכנסות." את פסק הדין ללא שמו הפרטי של הניצול ניתן להוריד בכתובת:http://www.meidashoa.co.il/pdf/Nizkak.pdf

יש לציין שאם אותו ניצול יוכר לתגמול נזקק הוא יהיה עשוי לקבל סיוע נוסף מהחברה להשבה של 1,500ש"ח לרבעון ופטור מלא על תרופות שבסל החל מהשנה הנוכחית.

3. דחיית ניצולה שברחה מגרמניה והפנייתה לפתיחה מחדש של התיק שנפתח לה בעבר לפיצויים מגרמניה פסק הדין (ו"ע 57768-11-10 רוזנברג נ' משרד האוצר) עסק בניצולת שואה שהייתה תושבת קבע בגרמניה, שכמו רבים מיוצאי גרמניה ברחה ממנה לאחר עליית הנאצים. למרות שהיא עברה רדיפה מוכרת ועלתה לפני 1953, בית המשפט דחה את תביעתה כיוון שהסכם השילומים בין גרמניה וישראל, שבעקבותיו נחקק חוק נכי רדיפות הנאצים; לא מנע ממנה להגיש תביעה לפיצויים בגין נזקי בריאות מגרמניה. בית המשפט ציין גם את פסיקתו של בית המשפט העליון (פסק דין הרץ), שקבע שגם אם אותם ניצולים לא הגישו תביעה לפיצויים מגרמניה עקב גילויה המאוחר מחלתם עקב הרדיפות ועקב העובדה שלא יכלו להגיש יותר תביעות חדשות לגרמניה החל מ-1970; מי שהיה תושב קבע בגרמניה איננו יכול להיות זכאי לקצבה לפי חוק נכי רדיפות הנאצים. ואולם, מכיוון שבאותו המקרה אותה ניצולה הגישה בשנות ה-50 וה-60 תביעה לפיצויים מגרמניה אשר נדחתה, מכיוון שלא הצליחה להוכיח את נזקי הבריאות, בית המשפט הציע לאותה ניצולה "לפנות לגרמניה בניסיון לפתוח את התיק שלה שהסתיים בהחלטת דחייה מחוסר ראיות ולא לגופם של דברים."

את פסק הדין ללא שמה הפרטי של הניצולה ניתן להוריד בכתובת: http://www.meidashoa.co.il/pdf/Germany.pdf

יש לציין, כי במידה ואותם ניצולים שנפתח עבורם בעבר תיק בגין נזקי בריאות מגרמניה, יצליחו להוכיח את נזקי הבריאות עקב הרדיפה (בד"כ קל יחסית להוכיח כיום נזקים נפשיים עקב השואה) – יוכלו לקבל קצבה גבוה יותר מזו שמקבלים מהאוצר לפי חוק נכי רדיפות הנאצים. מומלץ גם שיבדקו האם הם יכולים להוכיח שהם סבלו מאותה מחלה שנים רבות לפני כן, ואז הם יהיו עשויים להיות זכאים גם לתשלום רטרואקטיבי גדול עבור אותן השנים.

אזהרה: המידע נועד למטרות מידע והגברת מודעות לזכויות הניצולים בישראל ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית ו/או תחליף להם ו/או המלצה לנקיטת אמצעים ו/או הימנעות מהם. המידע להלן איננו כולל את מלוא היקף הסוגיות המשפטיות או הנסיבות האישיות השונות שהיו רלבנטיות לפסקי הדין האלו ואשר עלולות שלא להתאים לנסיבותיהם האישיות של קורבנות אחרים של רדיפות הנאצים. משום כך מומלץ לפנות לייעוץ משפטי או לרשות המוסמכת לפני ביצוע פעולה כלשהי בהסתמך על מידע זה. המחבר אינו נושא באחריות כלשהי כלפי הקורא וכל הסתמכות על האמור לעיל הינה באחריות המסתמך ועל דעתו בלבד.