זיכרון והנצחה

"בזכירה סוד הקיום" – אמרו החכמים. זיכרון השואה ולקחיה על אחת כמה וכמה. מה עוד שזיכרון השואה ולקחיה הוא אחד המרכיבים המרכזיים של הזהות היהודית של ימיננו במדינת ישראל ובעם היהודי בכלל.

זיכרון השואה והגבורה מקבל צורות שונות בהנצחה, מחקר, ספרות, אמנות ואתרי זיכרון. כל אלו מובילים את האנושות לבטא את הזיכרון וההנצחה באופן וויזואלי, רגשי, פיזי ורוחני אחת השאלות החשובות היא כיצד יטופח זיכרון זה כאשר אחרון העדים מן התקופה ההיא ילך לעולמו. בינתיים, אלה ששרדו עדיין בינינו. הם הולכים ומתמעטים. במשך עשרות שנים, השואה כזיכרון היסטורי, הייתה קיימת. אך ניצולי השואה כפרטים וכציבור היו רחוקים מלב העניין הציבורי. אבל גם הם היו כאן בחיוניותם המופלאה ובצניעות

במשך שנים הם היו עסוקים בהקמת משפחות, רכישת מקצוע, לימודים, גידול ילדים ולא הרבו לדבר על קורותיהם בתקופה הנוראית ההיא. לחלק לא היה זמן לעסוק בעבר. אך גם סביבתם לא רצתה לשמוע. הם התערו בחיי הארץ, עיצבו אותה, תרמו להקמת המדינה, השתתפו במלחמותיה, עסקו בבנייתה, בפיתוחה ובצמיחתה של ישראל בכל שטחי החיים וכל אחד במקומו ולפי יכולתו. היום ובעתיד נושא ההנצחה הנו בעל ערך עליון ומרכז הארגונים אמון על עשייה זו למען יראו ויראו.