הכרה בנזק נפשי – שלושה פסקי דין חדשים

ב-11.10.2011 ניתנו בבית המשפט המחוזי בתל אביב מספר פסקי דין העוסקים בניצולים שביקשו להגדיל את שיעור ההכרה בנזקים הנפשיים שהוכרה להם בעבר עקב השואה עקב החמרה במצבם לגבי הקצבה משהם מקבלים ממשרד האוצר לפי חוק נכי רדיפות הנאצים.
רובם המכריע של עשרות אלפי ניצולי שואה שעלו עד 1.10.1953 ומקבלים קצבה זו הוכרו להם בעבר נזקים נפשיים הקשורים לרדיפות הנאצים. כמו כן אלפי הניצולים מהמעגל השני שהוכרו בשנים האחרונות לאותה הקצבה (דהיינו, שלא היו במחנות, גטאות, מסתור\זהות בדויה, או אתר השמדה בתקופת השואה) יוכלו לקבל הכרה גם על מחלות הלב, יתר לחץ הדם, סכרת, מחלות עור מסויימות, ארוע מוחי והפרעות קצב; רק במידה ומוכרת להם נכות נפשית של 30% לפחות לפי מסקנות ועדת שני.

1. הרחבת חובת ההנמקה של הועדה הרפואית
פסק דין אחד (ע"ו 37305-05-11 הלר נ' הרשות) עסק בניצול שואה שהוועדה הרפואית החליטה להכיר בו בגין מספר מחלות+תקנה 12 בשיעור של 79%. הניצול טען שדרגת הנכות הנפשית שנקבעה לו אינה משקפת את מצבו אשר הדרדר בשנים האחרונות, ושהוועדה לא נימקה את החלטתה כראוי וכי "תמוהה התעקשות הוועדה שלא להעלות את שיעור נכותו אף לא באחוז אחד". המשמעות הכספית של אותה תוספת של אחוז אחד בלבד שהייתה מגדילה את שיעור הנכות שהוכרה לו ל-80%, היא שקצבתו היתה עולה בכ-900 ש"ח לחודש לפי הטבלה המופיעה באתר משרד האוצר בכתובת: http://ozar.mof.gov.il/shoarights/benefits.html

בית המשפט דחה את טענתו כי החוק מאפשר להעלות את שיעור נכותו באחוז אחד ללא קשר למבחנים, כיוון שהועדה מוסמכת לפעול אך ורק לפי המבחנים המופיעים בתוספת לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה) משנת 1956. את התקנות הנ"ל ניתן להוריד במלואן מאתר הביטוח הלאומי בכתובת: http://www.btl.gov.il/Laws/Documents/SeferMivhanim.pdf

כמו כן קבע בית המשפט כי לוועדה יש גם סמכות לפי תקנה 12 לתוספת של עד לרבע מסך הנכות שנקבעה. מצד שני, בית המשפט קיבל את טענתו כי הוועדה לא עמדה בחובת ההנמקה וקבע כי "היקף ההנמקה הנדרשת תבחן בכל מקרה לפי נסיבותיו, ואולם, כדי לצאת ידי חובת החוק, נראה, כי ההנמקה חייבת לכל הפחות לשכנע את הקורא שאין בה טעות, שלא נשמט שיקול כשלהו, ושאין סיבה לפקפק בנכונות הדברים." כמו כן נקבע על ידי בית המשפט כי "אין חולק, כי הוועדה רשאית שלא לקבל את ממצאי חוות הדעת שהוגשו מטעם המערער. יחד עם זאת, מחויבת הוועדה לנמק את החלטותיה." באותו המקרה נקבע כי הוועדה לא התייחסה לממצאים הסותרים שבחוות הדעת שהגיש אותו ניצול ולא ציינה האם היא מקבלת או דוחה אותם. בית המשפט קבע גם כי "פרט לחובת ההנמקה המוטלת עליה, על הוועדה לתת לצדדים המופיעים בפינה הזדמנות להשמיע את טענותיהם, שכן שיקול הדעת המסור לה, חייב להתבסס על ראיות שתובאנה לפניה." לגבי אותו המקרה ציין בית המשפט כי בפני הוועדה לא היה המכתב שבו פירט אותו הניצול את תלאותיו בתקופת השואה אשר השפיעו לטענתו על מצבו הנפשי וכן את טענתו כי לא התאפשר לו לקרוא מסמך זה בפני הוועדה. בסופו של דבר בית המשפט פסק כי התיק של אותו ניצול יחזור לוועדה בכדי שתדון שוב בעניינו תוך בחינה מחדש את השינוי שחל במצבו הנפשי של אותו ניצול. את פסק הדין ניתן להוריד ללא שמו הפרטי של הניצול מהכתובת: http://meidashoa.co.il/pdf/Mental2.pdf .

2. ההבדלים שבין דרגות הנכויות הנפשיות השונות
 פסק דין נוסף שפורסם באותו היום (ע"ו 41659-07-11 חדאד נ' הרשות), עסק בניצול שהועדה הרפואית הכירה בפגימתו הנפשית לפי סעיף 34(ג) לאותן תקנות הביטוח הלאומי המאפשר הכרה של 20% (+תקנה 12 = 25%) ולאחר שהוא ערער לוועדה העליונה היא החליטה להכיר בפגימה הנפשית שלו לפי סעיף 34(ד) לאותן תקנות המאפשר הכרה של 30% (+ תקנה 12=37.5%). את פירוט סעיף 34 לאותן תקנות הקובעת את המבחנים ואחוזי ההכרה לגבי נכות נפשית-פסיכוניורוטית ניתן להוריד מהכתובת: http://meidashoa.co.il/pdf/Mental3.pdf

הניצול ערער לבית המשפט המחוזי וטען כי דרגת הנכות שנקבעה לו אינה משקפת נכונה את מצבו הנפשי וכי הוועדה פעלה בשרירותיות אשר קבעה דרגה זו. המשמעות הכספית של נושא זה הינו שהכרה בנכות נפשית לפי סעיף 34(ג) (20%) והכרה בנכות נפשית לפי סעיף 34(ד) (30%) נותנות לניצולים את אותה קצבת נכות בסיסית של עד 39.9% גם אם מופעלת תקנה 12 במלואה. לעומת זאת, הכרה לפי סעיף 34(ה) (50%) עשויה להגדיל את קצבת הנכות בכ-900 ש"ח לחודש לפי הדרגה שמעל 50%. במידה ובנוסף לכך תופעל גם תקנה 12 ושיעור הנכות שתוכר לו תעבור את ה-60% הקצבה שלו תגדל בכ-1,300 ש"ח לחודש יחסית למצבו כיום בהתאם לטבלה הנ"ל.

בית המשפט קבע באותו המקרה כי גם במקרה זה לא עמדה הועדה בחובת ההנמקה תוך שהוא מציין את ההבדלים בין סעיף 35(ד) ל-34(ה) אשר יש להם כאמור לעיל משמעות גדולה גם לגודל הקצבה שיקבלו הניצולים – "משדרגת הנכות נקבעה לשיעור של שלושים אחוזים בגין הפגימה, תוך הפעלת סעיף 34(ד) למבחנים, על הוועדה לנמק מדוע סעיף זה הוא המתאים לתיאור מצבו של המערער ולא סעיף 34(ה)…שני המבחנים עוסקים בממצאים דומים – סימנים קליניים המגבילים את ההתאמה הסוציאלית ואת כושר העבודה-והשוני בניהם הינו בדרגת החומרה. סעיף 34 (ד) עוסק בסימנים קליניים "ברורים" ואילו עניינו של סעיף 34(ה) בסימנים "מובהקים וקבועים שאין בהם הפסקות. חזקה על הוועדה, כטריבונל מקצועי-רפואי, שחבריה יודעים להבחין בין הסימנים השונים ולהגדיר אותם, ואולם בנימוקי הוועדה, שפורטו לעיל, לא נמצא הסבר להעדפתו של סעיף 34(ד). האמירה הלאקונית, לפיה המערער 'אינו נמצא בטיפול פסיכיאטרי', אין בה די. ראוי היה שהוועדה תפרט נימוקיה, במסגרת חובת הנימוק מהחלה עליה, כגוף מעין שיפוטי. לפיכך החלטתי לקבל את הערעור ולהחזיר את הדיון לוועדה הרפואית העליונה על מנת שתשוב ותבדוק את המערער ותיתן החלטה חדשה, תוך התייחסות לנתונים הרלבנטיים."
את פסק הדין ניתן להוריד ללא שמו הפרטי של הניצול מהכתובת: http://meidashoa.co.il/pdf/Mental2.pdf .

3. הפעלת תקנה 12
 פסק דין נוסף שניתן באותו היום (40655-06-11 אדתו נ' הרשות) עוסק בניצול אשר הועדה הרפואית הכירה לו בפגימה נפשית בשיעור של 40% אולם היא גם קבעה כי אין מקום להפעיל את תקנה 12 בעניינו. בית המשפט ציין כי מעיון בתיק הרפואי של אותו ניצול עולה כי הוא סובל ממחלות רבות ושונות, אשר אינן קשורות לרדיפות, אך סביר להניח שהן משפיעות על מצבו הכללי וכי את גילו המתקדם של אותו ניצול. בית המשפט הוסיף כי לעניין תקנה 12 יש להתחשב גם בגילו המתקדם של אותו ניצול. לסיכום הוחלט בהסכמה כי התיק יוחזר לוועדה לדיון בהפעלת תקנה 12 כמפורט באותו פסק הדין שניתן להוריד ללא שמו הפרטי של הניצול מהכתובת: http://meidashoa.co.il/pdf/Mental3.pdf

המשמעות הכספית של הכרה לפי תקנה 12 באותו ניצול שואה עשויה להיות הגדלה של כ-450 ש"ח בקצבתו החודשית במידה וכתוצאה מכך הנכות שתוכר לו תעלה למדרגה של 50% ומעלה בהתאם לאותה טבלה. יש לציין בהקשר זה פסק דין אחר שניתן באותו בית המשפט (ע"א 2513/07 קמפר נ' הרשות) אשר גם הוא עסק בניצול שואה שהוכרו לו 40% נכות ובו נפסק כי למרות שהיה ילד בתקופת השואה יש להפעיל לגביו את תקנה 12 ובית המשפט העלה את נכותו ל-50% – בנסיבות אלו ולנוכח הודעתה של ב"כ המשיבה [משרד האוצר] בעת הדיון לפניי כי "בדרך כלל מוסיפים רבע לאחוזי הנכות האחרים דהיינו במקרה זה במקום 40% יהיו 50%", הנני מורה על קבלת הערעור במובן זה שלשיעור הנכות הנפשית שנקבע למערער יתווסף רבע, דהיינו היא תועמד על 50% במקום על 40%."

4. בדיקת ההשפעה על תגמול נזקק\נצרך
   חשוב לציין בהקשר זה, כי לאחר הגדלת שיעור הנכות של הניצולים יש לבדוק האם הכנסתיו מכל מקור שהוא (לא כולל הכנסות בן זוגו) נמצאות מתחת לסף ההכנסה החדש לגמלת נזקק\נצרך כתוצאה מהכרה זו. לשם דוגמה, ניצול שואה שהכנסותיו 5,000 ש"ח בחודש והוכרה לו נכות של עד 49.9%, הכנסתו זו גבוהה מסף ההכנסה המאפשרת זכאות לתגמול נזקק\נצרך המופרטת בטבלת "תקרת תגמול נזקק / נצרך" באתר של משרד האוצר בכתובת: http://ozar.mof.gov.il/shoarights/benefits.html .

לעומת זאת, אם שעור הנכות שתוכר לו לבסוף עקב ההחמרה+תקנה 12 תעבור את ה-50%, הרי שאותו ניצול יהיה עשוי להיות זכאי לתוספת של 2,761 ש"ח בחודש להכנסתו נכון להיום לפי תקרת ההכנסה עבור דרגת הנכות החדשה שלו של 7,671 ש"ח לתגמול נצרך לפי אותה הטבלה. בנוסף לכך הוא יהיה עשוי להיות זכאי להנחות על הוצאות חשמל ובן זוגו יהיה עשוי להיות זכאי לקצבת שאירים לכל ימי חייו ולא רק ל-3 שנים. http://ozar.mof.gov.il/shoarights/forms/tagmul_nizkuk.pdf

אזהרה: המידע נועד למטרות מידע והגברת מודעות להטבות לניצולים והוא נכון למועד כתיבתו ועשוי להשתנות בעתיד. ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית ו/או תחליף להם ו/או המלצה לנקיטת אמצעים ו/או הימנעות מהם. המידע להלן איננו כולל את מלוא היקף הסוגיות או הנסיבות האישיות השונות אשר יש לקחת בחשבון למיצוי מלא של זכויות קורבנות רדיפות הנאצים. משום כך מומלץ לפנות לייעוץ או לרשות המוסמכת לפני ביצוע פעולה כלשהי בהסתמך על מידע זה. המחבר אינו נושא באחריות כלשהי כלפי הקורא וכל הסתמכות על האמור לעיל הינה באחריות המסתמך ועל דעתו בלבד.