הצעת חוק: השבת נכסים של ניצולי השואה

הצעת החוק נועדה לתקן את חוק הנכסים של נספי השואה (השבה ליורשים והקדשה למטרות סיוע והנצחה), התשס"ו–2006 (להלן – החוק), באופן שיסייע לחברה לממש את מטרותיה ביעילות ובמהירות בפרק זמן קצר מהקבוע היום בחוק

מספר פנימי: 542945
הכנסת התשע-עשרה

יוזמים: חברי הכנסת:
אלעזר שטרן
דב חנין
יפעת קריב
עפר שלח
יריב לוין
עליזה לביא
עמרם מצנע
שמעון סולומון
אורלי לוי אבקסיס
רוברט אילטוב
שמעון אוחיון
ראובן ריבלין
דב ליפמן
יצחק וקנין
יצחק כהן
אברהם מיכאלי
רינה פרנקל
פנינה תמנו-שטה
קארין אלהרר
יואל רזבוזוב

פ/1976/19

הצעת חוק נכסים של נספי השואה (השבה ליורשים והקדשה למטרות סיוע והנצחה) (תיקון – העלאת הסיוע לניצולים, הקדמת פירוק החברה והעברת נכסיה לסיוע לניצולים), התשע"ד-2013

תיקון סעיף 9 
1. בחוק נכסים של נספי השואה (השבה ליורשים והקדשה למטרות סיוע והנצחה), התשס"ו–2006 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 9(ג), בסופו יבוא "ואולם לא תתחיל החברה חקירה ולא תאסוף ראיות לשם איתור נכסים שלא הוגשו לגביהם בקשות איתור, לאחר יום ט' בטבת התשע"ה (31 בדצמבר 2014)."

תיקון סעיף 27 
2. בסעיף 27(ב) לחוק העיקרי, אחרי פסקה (2) יבוא:
"(3) לתת החלטות לעניין זכויות בנכסים של נספי שואה, לפי הוראות סעיף 31א;".

הוספת סעיף 31א
3. אחרי סעיף 31 לחוק העיקרי יבוא:
" החלטה על זכויות בנכסים של נספה השואה 31א.
(א) החליטה החברה להתנות את מתן החלטתה לפי סעיף 22 או 26 בדבר הזכויות בנכס בהמצאת צו ירושה או צו קיום צוואה, רשאית ועדת הערר ליתן צו בדבר זכויות בנכסים של נספה השואה והכל בכפוף לאמור בסעיף זה (להלן – צו בדבר זכויות בנכסים).

(ב) אלה רשאים להגיש בקשה לוועדת הערר לצורך קבלת צו בדבר זכויות בנכסים:
     (1) מי שהגיש לחברה בקשה לקבלת נכס לפי פרק ד' והתבקש על ידי החברה להמציא צו ירושה לצורך מתן החלטתה לפי סעיף 22 או 26 בדבר הזכויות בנכס, ובלבד שלא הגיש בקשה למתן     צו ירושה או צו קיום צוואה או שבקשתו למתן צו כאמור נמחקה;
     (2) החברה, אם מצאה כי בנסיבות העניין אין יסוד סביר להניח שתוגש בקשה לצו ירושה או צו קיום צוואה לגבי אותו נכס מצד המבקש או מצד מי מהיורשים או בעלי הזכויות האחרים בנכס,     ובכלל זה לאחר שפנתה ליורשים או בעלי הזכויות האחרים כאמור.
(ג) לבקשה לפי סעיף קטן (ב) יצורפו כל הפרטים הכלולים בהודעה על ממצאים, כמשמעותה בסעיף 68ד(ב).

(ד) הוגשה בקשה לפי סעיף קטן (ב), יפרסם מגיש הבקשה הודעה על הגשת הבקשה בעתון יומי אחד, ואם הוגשה הבקשה בידי החברה – גם באתר האינטרנט של החברה, וימסור הודעה על הגשת הבקשה לכל מי שלפי המידע שבידו עשוי להיות יורש או בעל זכות בנכס; הוגשה הבקשה על ידי החברה, יחולו הוצאות הפרסום על הנכס שלגביו הוגשה הבקשה.

(ה) הודעות כאמור בסעיף קטן (ד) יכללו הזמנה להגשת התנגדות לבקשה בתוך תקופה של שבועיים מיום הפרסום בעיתון היומי, או מיום מסירת ההודעה, לפי העניין, או תקופה ארוכה יותר, לפי קביעת ועדת הערר.

(ו) הוגשה לוועדת הערר התנגדות לבקשה שהוגשה לפי סעיף קטן (ב), תעביר ועדת הערר את ההכרעה במחלוקת לבית המשפט לענייני משפחה אלא אם כן התקיים אחד מאלה:
     (1) מגיש ההתנגדות הגיש לרשם לענייני ירושה בקשה למתן צו ירושה או צו קיום צוואה לגבי אותו נספה השואה; הוגשה בקשה כאמור לרשם לענייני ירושה, או שניתן צו ירושה או צו קיום           צוואה אחר נספה השואה, תורה ועדת הערר על מחיקת הבקשה שהוגשה לה לפי סעיף קטן (ב);
    (2) ועדת הערר מצאה כי ההתנגדות אינה מעוררת מחלוקת מורכבת מבחינה עובדתית או משפטית וכי באפשרותה להכריע בה.

(ז) הוגשה לוועדת הערר בקשה לפי סעיף קטן (ב), תדון ועדת הערר בבקשה, ואם הוגשה התנגדות כאמור בסעיף קטן (ו)(2) – תדון גם בהתנגדות שהוגשה לגביה, ותורה על אופן חלוקת הזכויות בנכסים של נספה השואה לפי דין הירושה המהותי החל על העניין, בכפוף להוראות סעיפים 68 עד 68ב ו-68ד(א); לצורך כך, ועדת הערר תקבע את הרכב משפחתו של נספה השואה, את סדרי הפטירות במשפחה, ואת זכאותו לירושה של כל אחד מיורשיו של נספה השואה.

(ח) הוגשה לוועדת הערר בקשה לפי סעיף קטן (ב), רשאית היא להעביר את הבקשה לבית המשפט לענייני משפחה, אם ראתה לנכון לעשות כן, בשל מורכבות הבקשה או מטעם אחר.

(ט) ניתן צו בדבר זכויות בנכסים של נספה השואה לפי סעיף זה, תעביר ועדת הערר העתק מהצו לחברה, כדי שזו תיתן החלטה לפי סעיפים 22 או 26 בבקשה שהוגשה לה, בהסתמך על הצו כאמור.

(י) צו בדבר זכויות בנכסים של נספה השואה יהיה תקף לצורכי רישום לפי סעיף 123(ב)(2) לחוק המקרקעין."

תיקון סעיף 34
4. בסעיף 34 לחוק העיקרי –
(1) בסעיף קטן (ב1), במקום "100" יבוא "לפחות 150";
(2) אחרי סעיף קטן (ב1) יבוא:
"(ב2) החברה תקצה ותעביר לפחות 70% מסכום הסיוע האמור באופן ישיר לחשבונות הבנק של ניצולי השואה, הרשומים על שמם, הזקוקים לכך.";
(3) בסעיף קטן (ג), המילים "ושאינם נכסים שמורים" – יימחקו, ובמקום "שהקצתה" יבוא "שהקצתה והעבירה.";
(4) סעיף קטן (ה) – בטל.

תיקון סעיף 37 5. בסעיף 37 לחוק העיקרי –

(1) בסעיף קטן (א), במקום "אין לחברה יסוד להניח שתוגש בקשה להשבתו ליורשים או לבעלי זכויות אחרים" יבוא "ולפי חקירה שערכה החברה והמידע המצוי ברשותה, לאחר שביצעה את הפעולות הנדרשות ממנה לפי חוק זה בהתאם לנהלי החברה הידועים ביום תחילתו של חוק זה, אין לחברה יסוד סביר להניח כי יאותרו יורשים או בעלי זכויות אחרים באותו נכס", ובסופו יבוא "בסעיף זה, יורשים – ילדים, נכדים ונינים, הורים אחרים ואחיינים, סבים, דודים ובני דודים";

(2) אחרי סעיף קטן (א) יבוא:
"(א1) החברה תהיה רשאית לממש נכס ולעשות שימוש בתמורה שהתקבלה ממכירתו לשם מימוש מטרותיה וביצוע תפקידיה לפי הוראות חוק זה אף אם לא התקיימו לגביו הוראות סעיף קטן (א), ובלבד שמתקיים לגביו אחד מאלה:
(1) מתקיימים לגביו כל התנאים המפורטים להלן:
(א) המידע הקיים בידי החברה על בעל הנכס כולל לכל היותר את שמו ואת שם היישוב והמדינה שבהם היה מקום מגוריו או מקום שהותו האחרון;
(ב) בטרם העברתו לחברה, הנכס הוחזק בידי האפוטרופוס הכללי, הקרן הקיימת לישראל או חברת הימנותא בע"מ, והוא הועבר לחברה לאחר שאותו מחזיק הגדיר אותו כנכס של נספה השואה;
(ג) חקירה שביצעה החברה בניסיון לאתר מידע נוסף על בעל הנכס לא העלתה מידע שמאפשר זיהוי של בעל הנכס לצורך איתור יורשיו, ובלבד שלגבי נכס שהוא מקרקעין, חקירה כאמור כללה, בין היתר, פנייה לאגף רישום והסדר מקרקעין במשרד המשפטים לצורך איתור מסמכים שיש בהם כדי להוסיף על המידע הקיים בידי החברה אודות בעל הנכס, פנייה לרשות המקומית שבתחומיה נמצא הנכס ולרשות המסים לשם בדיקה האם שולמו בגין הנכס מסים או תשלומים אחרים על ידי בעל הנכס או מי מטעמו שאינו האפוטרופוס הכללי, הקרן הקיימת לישראל או חברת הימנותא בע"מ;
(2) הוא נכס מקרקעין, שלא הוגשה בקשה לקבלתו לפי פרק ד', ועל פי מסמכי רכישת הנכס שבידי החברה, הנכס נרכש לאחר מותו של נספה השואה הרשום בחברה כבעל הזכויות בו; מומש נכס לפי פסקה זו – החברה תמשיך את החקירה לפי חוק זה לאיתור היורשים או בעלי הזכויות האחרים בנכס, לצורך השבת התמורה שקיבלה ממכירתו לידיהם, בהתאם להוראות סעיף 32(2);";
(3) בסעיף קטן (ב)(1), במקום "כאמור בסעיף קטן (א)" יבוא "כאמור בסעיף קטן (א) או (א1)".

הוספת סעיפים 37א ו-37ב 6. אחרי סעיף 37 לחוק העיקרי יבוא –
"מימוש נכסים במקרים מיוחדים 37א. על אף האמור בסעיף 37(א) –
(א) החליטה החברה כאמור בסעיף 22 או 26 כי יש להשיב נכס של נספה השואה למבקש, וחלף המועד להגשת ערר על החלטתה בלי שהוגש ערר, או שהוגש ערר וועדת הערר החליטה כי יש להשיב את הנכס כאמור, תהיה החברה רשאית, לבקשת המבקש או בהסכמתו, לממש את הנכס ולהשיב למבקש את תמורתו בהתאם להוראות סעיף 32(2).
(ב) החברה תהיה רשאית לפנות לבית המשפט המחוזי בירושלים בבקשה שיאשר לה לממש נכס מקרקעין אם התקיים לגביו אחד מאלה:
(1) החברה איתרה אדם שלפי המידע שבידיה עשוי להיות יורש של בעל הנכס, ועל אף פניות החברה אליו הוא לא הגיש לחברה, בתוך חצי שנה מהפניה הראשונה אליו, בקשה לקבלת הנכס לידיו לפי פרק ד'; אישר בית המשפט את מכירת הנכס, ייתן לחברה הוראות גם לעניין העברת תמורת הנכס, בין היתר בהתחשב בזיקתו של אותו אדם לנכס;
(2) החברה החליטה כאמור בסעיף 22 או 26 ביחס לזכויות בנכס או חלקן, כי יש להשיבו למבקשים, חלף המועד להגשת ערר על החלטתה בלי שהוגש ערר או שהוגש ערר וועדת הערר החליטה כי יש להשיב את אותו חלק בנכס כאמור, והחברה לא הצליחה לקבל את הסכמת כלל היורשים או בעלי הזכויות האחרים בנכס לממשו, ובלבד שהמבקשים שלגביהם ניתנה החלטת החברה כאמור הסכימו לממש את הנכס ולקבל את תמורתו בהתאם להוראות סעיף 32(2); הורה בית המשפט על מכירת הנכס – החברה תמשיך את החקירה לפי חוק זה לאיתור כלל היורשים או בעלי הזכויות האחרים בנכס, לצורך השבת התמורה שקיבלה ממכירתו לידיהם, בהתאם להוראות סעיף 32(2);
(ג) הגישה החברה בקשה לבית המשפט לפי סעיף קטן (ב), תודיע על דבר הגשת הבקשה לכל אדם שלפי המידע שבידיה עשוי להיות יורש או בעל זכות בנכס.
(ד) הוראת סעיף 37(ד) תחול גם על נכס שמכרה החברה לפי סעיף קטן זה.

חזקה לגבי נכס של נספה השואה והתחייבות החברה 37ב.
(א) התקיימו התנאים הקבועים בסעיף 37(ב) וניתן אישור הדירקטוריון למכירת נכס מקרקעין שהועבר לחברה מהאפוטרופוס הכללי או מהקרן הקיימת לישראל, לאחר שאותו מחזיק הגדיר אותו כנכס של נספה השואה, חזקה כי הנכס הוא נכס של נספה השואה לעניין כל פעולה משפטית.
(ב) הוגשה תביעה נגד מדינת ישראל בטענה כי נכס שהעברתו לאחר נרשמה בפנקסי המקרקעין לפי הוראות פרק זה, על אף שלא היה נכס של נספה השואה, תחוב החברה בכל חיוב או חבות שתוטל על מדינת ישראל בשל כך."
תיקון סעיף 39
7. בסעיף 39 לחוק העיקרי, המילים "ושכר החברה כאמור בסעיף 41" – יימחקו, ובסופו יבוא "כל עוד לא שולמו לחברה ההוצאות כאמור בפסקה זו, יהיו הן שעבוד ראשון על הנכס."

ביטול סעיף 41
8. סעיף 41 לחוק העיקרי – בטל.

תיקון סעיף 56
9. בסעיף 56 לחוק העיקרי –
(1) סעיף קטן (א) – בטל;
(2) בסעיף קטן (ב), המילים "יתרת", "נכסים שמורים ואינם", "ומהנכסים השמורים" – יימחקו.

תיקון סעיף 60
10. בסעיף 60(א) לחוק העיקרי, במקום "חמש עשרה שנים" יבוא "עד יום 31.12.2017".

תיקון סעיף 62
11. בסעיף 62(ב)(3) לחוק העיקרי, המילים "שאינם נכסים שמורים" – יימחקו.

תיקון סעיף 63 12.
בסעיף 63(א)(1) לחוק העיקרי, המילים "שאינם נכסים שמורים" – יימחקו.

תיקון סעיף 64
13. בסעיף 64 לחוק העיקרי –

(1) בסעיף קטן (א), המילים "הנכסים השמורים ויתרת" – יימחקו, ואחרי "מהתקציב השוטף של החברה" יבוא "המנוהלים בנפרד לפי סעיף 56(ב) (בסעיף זה – הנכסים המנוהלים בנפרד).";

(2) בסעיף קטן (ב) –
(א) במקום פסקה (1) יבוא:
"(1) "הנכסים המנוהלים בנפרד שהוגשה לגביהם בקשה לקבלת נכס לפי פרק ד', יועברו עם פירוק החברה לניהול האפוטרופוס הכללי לתקופה של ארבע שנים, ויחולו עליהם הוראות חוק האפוטרופוס הכללי כאילו היו נכסים עזובים שהוגשו לגביהם בקשות שחרור לפי אותו חוק; ואולם, חובות איתור היורשים של האפוטרופוס יהיו בהתאם לחובות החברה; עם תום ארבע שנים תועבר יתרת הנכסים לקרן משותפת למשרד האוצר ומשרד הרווחה והשירותים החברתיים למטרת סיוע לניצולי השואה הזקוקים לכך (להלן – הקרן המשותפת);";
(ב) במקום פסקה (2) יבוא:
"(2) על אף האמור בסיפה לפסקה (1), החל משנת 2021 יהיה רשאי האפוטרופוס הכללי לממש נכסי מקרקעין שהועברו אליו לפי אותה פסקה, אם לא הצליח לאתר את בעלי הזכויות בהם לאחר שביצע תהליך איתור בהתאם לחובות האיתור של החברה; התמורה שתתקבל ממכירת הנכסים, בקיזוז ההוצאות שהוצאו בגין הנכס בתקופת ניהולו, תועבר לקרן המשותפת.";
(ג) אחרי פסקה (2) יבוא:

"(3) הועברו נכסים לאפוטרופוס הכללי כאמור בפסקה (1), לצורך הפעלת סמכויותיו לפי חוק האפוטרופוס הכללי ישלים האפוטרופוס הכללי כל פעולה שנעשתה בידי החברה לאיתור היורשים או בעלי הזכויות האחרים באותו נכס והשבת הנכס לידיהם, בהתאם לחובות האיתור של החברה.";
|(3) בסעיף קטן (ג) –
(א) במקום פסקה (1) יבוא:
"(1) הנכסים כאמור בסעיף קטן (א), שנותרו לאחר הפחתת הנכסים כאמור בסעיף קטן (ב), יועברו עם פירוק החברה, על פי הוראת בית המשפט, לקרן המשותפת";
(ב) פסקה (2) – תימחק;
(4) סעיף קטן (ד) – בטל.

הוספת סעיף 64א
14. אחרי סעיף 64 לחוק העיקרי יבוא:
"התחייבות המדינה לאחר תום תקופת פעילות החברה 64א. הוכיח אדם, לאחר תום תקופת פעילות החברה, כי הוא יורש או בעל זכויות אחר בנכס של נספה השואה שנוהל בידי החברה, יהיה זכאי לקבל מהמדינה את שוויו של הנכס כפי שהיה ביום שבו הועבר לחברה, ואם הועבר על ידיה לאחר – את שוויו ביום ההעברה כאמור, ואם מומש בידי החברה – את התמורה שהתקבלה ממכירתו, הכל בצירוף הצמדה וריבית לפי חוק פסיקת ריבית והצמדה ובקיזוז ההוצאות שהוצאו בגין הנכס בתקופת ניהולו;".

תיקון סעיף 65
15. בסעיף 65 לחוק העיקרי –
(1) בסעיף קטן (ד), אחרי "חברה ציבורית" יבוא "בשינויים אלה:
(1) סעיף 272(א) יחול גם על התקשרות עם נושא משרה שאינו דירקטור באשר לתנאי כהונתו והעסקתו;
(2) הוראות סעיפים 272(ג) ו-(ג1), 275(ג1) ו-279 לא יחולו על החברה;
(3) בכל מקום בו נדרש אישור ועדת התגמול יראו כאילו נדרש אישור ועדת הביקורת;"
(2) אחרי סעיף קטן (ד) יבוא:
"(ה) אין באמור בסעיף קטן (ד) כדי לגרוע מתחולת הוראות סעיפים 10 ו-13 לחוק הנאמנות כאמור בסעיף 53."

דברי הסבר
חוק נכסים של נספי השואה (השבה ליורשים והקדשה למטרות סיוע והנצחה), התשס"ו–2006 (להלן – חוק נכסי השואה) מסדיר את הוראות החברה לאיתור ולהשבת נכסים של נספי השואה. בין היתר קובע החוק כי החברה תתחיל ותתכנס לקראת סיומה בשנת התקציב 2015 – אז יפחת תקציבה ל-80% מהסכום שיוקצה לה בשנה הקודמת לה.
הצעת החוק נועדה לתקן את חוק הנכסים של נספי השואה (השבה ליורשים והקדשה למטרות סיוע והנצחה), התשס"ו–2006 (להלן – החוק), באופן שיסייע לחברה לממש את מטרותיה ביעילות ובמהירות בפרק זמן קצר מהקבוע היום בחוק, יאיץ את תהליך ההשבה של נכסים של נספי שואה ליורשיהם החוקיים, יקדים את מועד פירוקה של החברה ויגדיל את סכומי הסיוע שיועברו לניצולי השואה הנזקקים לכך. כל זאת, מתוך התחשבות במטרות שלשמן הוקמה החברה, ומתוך הבנה שעם חלוף השנים גדל הקושי באיתור נכסים ויורשים, ובאופן טבעי מצבם של ניצולי השואה אינו משתפר והם הולכים ומתמעטים.
בהתאם לאמור, מוצע לתקן את החוק, בין היתר, בעניינים אלה:
הגדלת היקף הסיוע לניצולי השואה (סעיף 3)– מוצע לקבוע כי החברה תעביר מדי שנה לטובת מטרת הסיוע סכום של 150 מיליון שקלים חדשים לפחות (במקום סכום של 100 מיליון שקלים חדשים הקבוע היום). הסכום האמור נקבע בתיאום עם החברה כהצעה ברת יישום, לאחר ניתוח מכלול הנתונים אודות פעילות החברה והנכסים המנוהלים בידיה, ובכפוף לתיקונים אחרים המוצעים בתזכיר חוק זה, אשר נועדו להקדים את המועד שבו נכסים רבים יותר יהיו פנויים לשימוש למטרת סיוע, בלי לפגוע בזכויות יורשים בנכסים; בנוסף, מוצע לקבוע כי 70% מהסכום המועבר לסיוע יופקד ישירות בחשבונות הבנק של ניצולי השואה. יתרת הסכום תועבר, כפי שנעשה היום, בדרכים שייקבעו בידי החברה לפי שיקול דעתה וניסיונה בתחום הסיוע לניצולי השואה.
הקלות במימוש נכסים לטובת הגדלת היתרות לסיוע (סעיפים 4-6, 9, 11-14) – על מנת להגביר את קצב מימוש נכסי המקרקעין המנוהלים על ידי החברה, כך שניתן יהיה לעשות שימוש בתמורתם לטובת סיוע לניצולי השואה שהולכים ומתמעטים עם השנים, וזאת בלי לפגוע בזכויות הקניין של יורשי בעלי הנכסים, מוצע לקבוע הוראות שיקלו על הפנייה של החברה לאפיק של מימוש נכסים במקרים שבהם הגיעה החברה למסקנה כי הסבירות לאיתור יורשים בנכס היא נמוכה. בתוך כך מוצע:
לבטל את ההוראות המחייבות את החברה להחזיק חלק מהנכסים ב"קרן שמורה", שאינה יכולה לשמש אלא לטובת השבת נכסים ליורשים, והחלפתן בעיגון בחוק של התחייבות המדינה לתשלום עבור זכויות היורשים בנכסים, ככל שיתבררו בעתיד. באופן זה, החברה תוכל לעשות שימוש בנכסים מתוך ה"קרן השמורה", בכפוף ליתר הוראות החוק, ולהגדיל את הסכומים המועברים לטובת סיוע לניצולי השואה, וזאת בלי לפגוע בזכויות יורשים בנכסים.
להחליף את הנוסח הקיים של החוק שמאפשר לחברה לממש נכסים רק בהעדר יסוד סביר להניח שתוגש לגביהם בקשת השבה (גם אם אין בבקשה זו ממש), ולהבהיר כי החברה תוכל לפנות למימוש נכסי מקרקעין כאשר פעולות החקירה שביצעה לפי החוק הביאו אותה למסקנה כי אין יסוד סביר להניח שיאותרו יורשים בנכסים אלה.
לקבוע כי החברה תוכל לפנות למימוש נכסים במקרים שבהם אין די מידע שמאפשר חקירה לאיתור היורשים בנכס; בנוסף, לקבוע כי החברה תוכל לפנות למימוש נכסים במקרים שבהם הזיקה הקניינית של נספה השואה לנכס בעין היא קלושה, ובמקרים אלה החקירה לאיתור היורשים בנכס תימשך לאחר המימוש.
להבהיר כי נכסים מסוג "כספים", שעליהם לא חלות הגבלות החוק במימוש על ידי החברה, כוללים בתוכם גם ניירות ערך.
על מנת להקל על החברה בהוכחת התנאים הנדרשים לצורך השלמת פעולות למימוש הנכסים, וכדי לקצר את תהליכי המימוש, מוצע לקבוע כי אם נכס סווג בידי מחזיק ציבורי קודם כנכס של נספה השואה, וכן התקיימו התנאים הקבועים בחוק למימוש הנכס בידי החברה וניתן אישור דירקטוריון החברה למכירתו, תקום חזקה כי הנכס הוא נכס של נספה השואה לעניין כל פעולה משפטית. זאת, נוכח הקושי הטבעי בהשגת מידע מלא אודות בעלי הנכסים בחלק מן המקרים, בהתחשב בנסיבות המיוחדות שברקע החוק, ונוכח השאיפה להגדיל ככל הניתן את הסכומים המועברים לטובת סיוע לניצולי השואה, שעם השנים הם הולכים ומתמעטים.
נוכח ההקלות המוצעות המנויות לעיל שיינתנו לחברה במימוש נכסים, המעניקות משקל משמעותי לבדיקות שמבצעת החברה לשם קבלת ההחלטה על מימוש נכס, מוצע לקבוע כי החברה תשפה את המדינה בגין כל חיוב או חבות שיוטלו על המדינה, אם יתברר שנכס שהעברתו נרשמה בפנקסי המקרקעין בעקבות מימוש כאמור לא היה נכס של נספה השואה.
הקלה בשחרור נכסים ליורשים (סעיפים 1-2, 6-8) – מוצע לערוך מספר תיקונים במטרה להאיץ את מימוש מטרתה העיקרית והראשונה של החברה, השבת נכסים של נספי השואה ליורשיהם. בתוך כך, מוצע לערוך את התיקונים המפורטים להלן:
הסמכת ועדת הערר למתן צו בדבר זכויות בנכסים כחלופה להוצאת צו ירושה – מוצע להסמיך את ועדת הערר ליתן החלטה בדבר זכויות נספה השואה בנכסים, וזאת תחת ניהול הליך בפני הרשם לענייני ירושה, אם ביקש זאת אדם שזוהה בידי החברה כיורש פוטנציאלי (או החברה עצמה במקרים שבהם השתכנעה שלא סביר כי תוגש בקשה לצו ירושה או צו קיום צוואה בידי מי מהיורשים בנכס).
ניהול ההליך בפני ועדת הערר יאפשר הקלות בהליך הביורוקרטי, כך שהחלטה מהותית על חלוקת הזכויות בנכסים תוכל להתקבל ביעילות ובמהירות רבות יותר. מטרת התיקון היא להתמודד עם קושי קיים, כאשר החברה אינה יכולה לשחרר נכסים גם לאחר שסיימה את פעולות החקירה ואיתרה יורשים פוטנציאלים בהם, משום שהיורשים, מסיבות שונות, אינם נוקטים בהליכים להוצאת צו ירושה להוכחת זכאותם. הסמכת ועדת הערר לקבל החלטה בדבר זכויות נספה השואה בנכסים במקרים אלה, כמוצע, תאפשר לשחרר חסם זה, ובכך תקל ותייעל את תהליך השבת הנכסים ליורשים.
ועדת הערר תדון בבקשה ותקבע את חלוקת הזכויות בנכסים בהתאם לדין הירושה המהותי החל על אותו עניין ובכפוף להוראות המיוחדות בענייני ירושה שנקבעו בחוק. בכלל זה, ועדת הערר תוסמך לדון ולהכריע בשאלת הזכאות לירושה שלכל חוליה בשרשרת הירושה, ולקבוע את הרכב המשפחה ואת סדרי הפטירות.
על פי החוק, חלות על ועדת הערר מרבית הוראות חוק בתי דין מנהליים, ולפיכך ההשגה על החלטותיה בנושא זה, כמו גם על יתר ההחלטות שהיא מוסמכת לקבל כבר היום, תהיה בערעור לבית המשפט המחוזי.
הקלות במימוש נכסים לטובת השבת תמורתם ליורשים – מוצע לערוך מספר תיקונים במטרה להקל על שחרור נכסים או תמורתם ליורשים, במקרים שבהם השבת נכס מקרקעין בעין מעלה קשיים, מסיבות שונות. בין היתר, מוצע לאפשר לחברה לממש נכס מקרקעין לבקשת יורש שהחברה החליטה כי יש להשיב לו את הנכס, כך שהוא יקבל את התמורה הכספית שתתקבל בגין המכירה. כן מוצע להסמיך את החברה לפנות לבית המשפט בבקשה למתן הוראות ומתן אישור למכירת נכס מקרקעין, במצבים מיוחדים שמפורטים בתזכיר החוק, שבהם החברה לא הצליחה לקבל את הסכמת כלל היורשים הפוטנציאליים בנכס למכירתו, וזאת אם אי מכירת הנכס פוגעת ביורשים שזכאותם בנכס כבר נקבעה, והם מעוניינים במכירת הנכס ובקבלת חלקם בשוויו הכספי (מדובר על הליך שדומה לבקשה לפירוק שיתוף).
הוראות לעניין פירוק החברה וקיצור תקופת פעילותה (סעיפים 10, 13-14) – נוכח ההוראות המוצעות המפורטות לעיל, שנועדו להביא להתייעלות בעבודת החברה ולמימוש מטרותיה בזמן קצר מהקבוע היום בחוק, מוצע, בתיאום עם החברה ובעקבות דיונים משותפים שבהם נבחנה הצעתה בעניין, לקצר את תקופת פעילות החברה הקבועה היום בחוק, כך שהחברה תפעל לפירוקה עד יום 31.12.2017 (במקום תקופת פעילות של 15 שנים, שמסתיימת בשנת 2021, כפי שקבוע היום);
עוד מוצע לקבוע, כי ככל שבתום תקופת פעילות החברה יוותרו בידיה נכסים שלא הוגשו לגביהם בקשות השבה בידי יורשים פוטנציאליים, יועברו נכסים אלה, לפי הוראת בית המשפט, לקרן משותפת למשרד האוצר ומשרד הרווחה והשירותים החברתיים למטרת סיוע לניצולי השואה הזקוקים לכך.
עוד ובנוסף, מוצע לקבוע כי ככל שבתום תקופת פעילות החברה ייוותרו בידיה נכסים שהוגשו לגביהם בקשות השבה בידי יורשים פוטנציאליים, וחקירת החברה לגביהם טרם הסתיימה – יעברו נכסים אלה עם תום תקופת פעילות החברה לניהול האפוטרופוס הכללי, שימשיך את הפעולות לאיתור בעלי הזכויות בהם כאילו היו נכסים עזובים שהוגשו לגביהם בקשות שחרור לפי חוק האפוטרופוס הכללי, בהתאם לחובות החברה; כעבור ארבע שנים נוספות, יתרת הנכסים כאמור שתיוותר בידי האפוטרופוס הכללי, תועבר לקרן משותפת למשרד האוצר ומשרד הרווחה והשירותים החברתיים למטרות סיוע לניצולי השואה הזקוקים לכך.
הוראות לעניין אי החלת תיקון 20 לחוק החברות, התשנ"ט–1999, על החברה (סעיף 15) – במסגרת תיקון 20 לחוק החברות, שפורסם ביום 12.12.12, תוקנו סעיפים שונים בחוק החברות העוסקים בעסקאות בעלי עניין בחברות ציבוריות אליהם מפנה סעיף 65 לחוק. כיוון שמערך השיקולים בחברה שונה מחברות ציבוריות וחברות אגרות חוב, להן הותאמה מדיניות התגמול שנקבעה בתיקון 20 לחוק החברות, ובפרט נוכח העובדה שעל החברה חלות הוראות מחוק החברות הממשלתיות לעניין שכר הבכירים בה, מוצע לתקן את החוק באופן שיקבע כי הוראות תיקון 20 לחוק החברות לא יחולו על החברה.
הצעת חוק דומה בעיקרה הונחה על שולחן הכנסת התשע-עשרה על ידי חברת הכנסת מרב מיכאלי וקבוצת חברי הכנסת (פ/1646/19).

———————————
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
י"ג בטבת התשע"ד – 16.12.13