פיצויים לניצולים מהמצור על לנינגרד

ההערכות הן כי כ-6,000 יהודים שהצליחו לשרוד את 900 ימי המצור יזכו לפיצוי
ועידת התביעות הודיעה שהצליחה להגיע להסכמה עם גרמניה לשלם פיצוי חד פעמי לניצולים היהודים של המצור הנאצי על לנינגרד, המתגוררים כיום במדינות המערב. במשא ומתן השנתי הסכימה ממשלת גרמניה להכיר בניצולים אלה כזכאים לפיצוי מקרן הסיוע של ועידת התביעות, וזאת בתנאי שיעמדו בקריטריוני הזכאות האחרים של הקרן. הקרן מעבירה תשלום חד פעמי של 2,556 יורו שערכם כ-14,000 ש"ח.

בזכות ההסכם עם ועידת התביעות, יהיו זכאים נצורי לנינגרד לתשלום חד פעמי מקרן הסיוע, אשר שהו בלנינגרד בזמן כלשהו בין ספטמבר 1941 וינואר 1944, או אשר ברחו משם במהלך תקופה זו והם עומדים בשאר דרישות קרן הסיוע. ההערכות הן כי כ-6,000 יהודים שהצליחו לשרוד את 900 ימי המצור על לנינגרד וחיים כיום במדינות המערב יזכו לפיצוי זה.

רקע היסטורי:
עם התקדמות הכוחות הגרמנים לעבר לנינגרד ב-1941, ניסו התושבים היהודים לעבור קרוב ככל האפשר למרכז בעיר. היהודים שלא הצליחו לברוח מהנאצים נשארו בשטחים שנכבשו לאחר מכן, והם עונו ונורו. הטבח הגדול ביותר התרחש בפושקין, פרבר של לנינגראד. 800 היהודים שחיו בעיר הובלו למרתפי ארמון יקטרינינסקי ונורו בקבוצות בפארק הסמוך. כשתכנן את המצור, תיאר היטלר את לנינגרד כמרכזה של העלית האינטלקטואלית היהודית-בולשביקית. לפני המלחמה, התגוררו בלנינגראד ובקרבתה כ- 300,000 יהודים. אילו היו הגרמנים כובשים את העיר, הם היו משמידים את כולם.

הגרמנים הקיפו את לנינגראד בספטמבר1941 . במהלך המצור, ניתקו הנאצים את אספקת המים והחשמל, והתושבים חיו תחת התקפות אוויריות וירי ארטילריה תמידיים. בעיר של כ-3 מיליון תושבים אנשים גוועו ברעב וקפאו למוות. כמיליון תושבים מתו. בזמן המצור, הפיצו הנאצים עלונים אנטישמיים בהם סיפרו לתושבים שהיהודים אחראים לסבלם וכי הגרמנים ישחררו את המדינה משלטון הבולשביקים והיהודים.

על 'קרן הסיוע'

קרן הסיוע נוסדה ב-1980, אחרי חמש שנות משא ומתן של ועידת התביעות עם ממשלת גרמניה. הקרן עבירה תשלום חד פעמי של 2,556 יורו לניצולים יהודים ממדינות הגוש הסובייטי שהיגרו למערב אחרי 1969, המועד האחרון בו ניתן היה להגיש תביעה לפיצויים על פי חוקי מערב גרמניה (BEG) . חוקי פיצויים אלה, שנחקקו בין השנים 1953 עד 1965, לא כללו את קורבנות הנאצים שחיו במדינות הגוש המזרחי ובבריה"מ.
גרמניה המערבית הקימה את הקרן בתנאי שוועידת התביעות, ולא הממשלה עצמה, תנהל את היישום ואת חלוקת הפיצויים בהתאם להנחיות ממשלת גרמניה. בהתבסס על גודל הקרן כשהוקמה, הוערך ש-80,000 ניצולי שואה יוכלו ליהנות ממנה. קריסת הקומוניזם וההגירה היהודית ממדינות הגוש הסובייטי שבאה בעקבותיה הגדילה משמעותית את מספר הניצולים הזכאים.

עד היום אושרו בקשותיהם של כ-320,000 ניצולים יהודים לקבלת פיצויים מקרן הסיוע, ושולמו יותר מ-850 מיליון דולר. ועידת התביעות ממשיכה לאשר יותר מ-5,000 בקשות לקרן הסיוע מדי שנה.
הקריטריונים לקבלת פיצויים מקרן הסיוע מצויים באתר ועידת התביעות:
www.claimscon.org.

שימו לב, לא ניתן להגיש לקרן הסיוע יותר מבקשה אחת.

הרלבנטיות לניצולים המתגוררים בישראל:

החידוש הרלבנטי ביותר לניצולים המתגוררים בישראל נוגע לקיצור התקופה הנדרשת על ידי ממשלת גרמניה לחיים במסתור או בזהות בדויה תחת כיבוש נאצי לשם זכאות לקצבה מקרן סעיף 2 של ועידת התביעות שממשלת גרמניה מממנת וקובעת את הקריטריונים שלה. במו"מ שהתקיים בשנת 2011 תקופה זו קוצרה מ-18 ל-12 חודשים. בעקבות המו"מ שהסתיים בתחילת חודש מאי, ועידת התביעות הצליחה לשכנע את ממשלת גרמניה לקצר תקופה זו שוב ל-6 חודשים בלבד. חשוב לציין כי חידוש זה יכנס לתוקף אך ורק החל מה-1 בינואר .2013 כמו כן נכתב באותה הידיעה כי חידוש זה "עשוי להפוך עוד 5,000 ניצולים לזכאים לקצבאות חודשיות החל מה-1 בינואר 2013 ונוגע בעיקר לניצולים שנרדפו בהונגריה, איטליה, צרפת, יוון וסלובקיה. ראה הידיעה באתר ועידת התביעות: http://www.claimscon.co.il/new/article.php?id=363

באותה ידיעה לעיל, פורסם גם על השוואת סכום הקצבה שמקבלים ניצולים המתגוררים כיום במדינות שהיו חלק מהגוש הסובייטי לשעבר וששהו במחנות\גטאות\מסתור\זהות בדויה בתקופת השואה (במסגרת קרן (CEEF ל-300 אירו שמקבלים ניצולים מקרן סעיף 2 שעברו את אותה רדיפה והמתגוררים כיום ביתר המדינות, כולל בישראל.

משום כך חידוש זה איננו רלבנטי לניצולים המתגוררים בישראל, כיוון שהם כבר מקבלים קצבה את הקצבה של ה- 300 אירו לחודש, שאליה ישוו הקצבאות הנמוכות יותר שמקבלים כיום ניצולים שעברו אותה רדיפה והמתגוררים במדינות הגוש הסובייטי לשעבר.

בנוסף לכך פורסם באותה ידיעה של השוואת הקצבאות לניצולים שהחלו לקבל משנת 2012 קצבה מקרן סעיף 2 עבור שהייה בגטו בתקופה שבין 3 ל-11 חודשים בעקבות המו"מ שהתקיים בשנה שעברה, שהיא כיום נמוכה יותר מהקצבה של 300 אירו שמקבל מאותה הקרן מי ששהה לפחות 12 חודש בגטו.

אולם ניצולים המתגוררים בישראל וששהו בגטו באותה תקופה קצרה (ואפילו תקופה קצרה יותר), אמורים לקבל כבר משנת 2008 קצבה ממשרד האוצר לפי חוק הטבות לניצולי שואה (כפי שתוקן בשנת (2008 – חוק אשר איננו מאפשר לתת את אותה קצבה למי שמקבל קצבה מקרן סעיף 2 של ועידת התביעות (וזאת בשונה מהקצבה שמשרד האוצר משלם לניצולים שעלו עד ה-1.10.1953 לפי חוק נכי רדיפות הנאצים משנת 1957 ושם לא אמורה להיות מניעה לעבור מהקצבה של קרן סעיף 2 לאותה קצבה גבוהה יותר ממשרד האוצר).

הקצבה החדשה לפי חוק ההטבות ליוצאי מחנות וגטאות ממשרד האוצר, הרלבנטית בעיקר לניצולים שעלו לאחר 1953 (ושהיא כוללת, נכון לינואר 2012, קצבה חודשית 1,146.9 ש"ח בחודש + כרטיס נטען של 600 ש"ח לחודש), גבוהה כיום במאות ש"ח לחודש מהקצבה המקסימלית של 300 אירו הניתנת כיום על ידי קרן סעיף 2.

בית המשפט דחה את ערעורה של ניצולה אשר משרד האוצר הפסיק לה את אותה הקצבה שהוא שילם לה לפי חוק ההטבות לאחר שהתברר שהיא מקבלת קצבה מקרן סעיף 2, למרות שהיא ביקשה להתחשב במצבה הכלכלי והרפואי הקשה. ראה פסק הדין (ו"ע 19448-10-09 מקובסקי נ' משרד האוצר בקישור הבא:
ההודעה החדשה של ועידת התביעות, כוללת גם את השוואת המענק החד-פעמי מקרן הסיוע של ועידת התביעות שאמורים לקבל נרדפי נאצים שלא קיבלו שום פיצויי בעבר ועברו רדיפה מוכרת שאיננה מאפשרת להם לקבל קצבה (כגון בריחה, טלאי צהוב או עוצר בתקופת השואה).נרדפי נאצים שמתגוררים כיום במדינות הגוש הסובייטי לשעבר, לא יכלו לקבל כל תשלום גם אם עברו רדיפה מוכרת שעבורה יכולים נרדפי נאצים המתגוררים ביתר מדינות העולם, כולל בישראל, לקבל את התשלום החד-פעמי של ה-2,556 אירו.

החל מיולי 2011 נרדפי נאצים שלא קיבלו כל פיצוי בעבר ושמתגוררים כיום במדינות הגוש הסובייטי שהתקבלו לאיחוד האירופאי (כגון רומניה ופולין), יכולים לקבל מענק חד-פעמי של 1,900 אירו במסגרת קרן HVCF:
http://www.claimscon.org/index.asp?url=hvcf/english .
.
בעקבות המו"מ שהסתיים פורסם כי תשלום חד-פעמי זה ישווה ל-2,556 אירו כפי שמקבלים נרדפי נאצים המתגוררים במדינות מחוץ לגוש הסובייטי לשעבר, כולל בישראל, ושעברו את אותה רדיפה מוכרת. עוד הודיעה ועידת התביעות, כי החל מה-1 בנובמבר 2012 גם נרדפי נאצים שלא קיבלו כל פיצוי בעבר ושמתגוררים כיום במדינות הגוש הסובייטי לשעבר שאינן באיחוד האירופאי (כגון רוסיה, אוקראינה ובלארוס) יוכלו להגיש לראשונה בקשה לאותו תשלום חד-פעמי. ראה קישורית:
http://www.claimscon.co.il/new/article.php?id=362

לסיכום, החידושים לגבי התשלום החד-פעמי אינם רלבנטיים לנרדפי נאצים המתגוררים בישראל כיוון שהם כבר קיבלו או יכולים לקבל כבר מזה שנים את התשלום החד-פעמי של ה-2,556 אירו מקרן הסיוע עבור אותה רדיפה מוכרת, כגון עוצר או בריחה. אבל היא כן עשויה להיות רלבנטית לבני משפחותיהם המתגוררים כיום במדינות הגוש הסובייטי לשעבר ושמעולם לא קיבלו כל פיצוי עבור אותה הרדיפה שעברו בתקופת השואה.

אזהרה: המידע נועד למטרות מידע והגברת מודעות לזכויות הניצולים בישראל ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית ו/או תחליף להם ו/או המלצה לנקיטת אמצעים ו/או הימנעות מהם.
המידע להלן איננו כולל את מלוא היקף הסוגיות המשפטיות או הנסיבות האישיות השונות שהיו רלבנטיות לפסקי הדין האלו ואשר עלולות שלא להתאים לנסיבותיהם האישיות של קורבנות אחרים של רדיפות הנאצים. משום כך מומלץ לפנות לייעוץ משפטי או לרשות המוסמכת לפני ביצוע פעולה כלשהי בהסתמך על מידע זה. המחבר אינו נושא באחריות כלשהי כלפי הקורא וכל הסתמכות על האמור לעיל הינה באחריות המסתמך ועל דעתו בלבד.