פסקי דין חדשים – זכויות ניצולי שואה

במהלך חודש אוגוסט נתנו מספר פסקי דין בעניין זכאות הניצולים. להלן סקירה תמציתית שלהם.
זכאות עקב בריחה מרומניה, בולגריה או הונגריה מפחד רדיפות הנאצים לפני ה-6.4.1941

ב-7.8.2012 ניתן פסק דין בבית המשפט השלום בתל אביב שעסק בתביעה לקצבה לפי חוק נכי רדיפות הנאצים שנדחתה על ידי משרד האוצר, כיוון שהבריחה מפחד רדיפות הנאצים נעשתה לפני ה-6.4.1941 שהוא המועד שנקבע לפי חוק הפיצויים הגרמני לתחילת ההשפעה הגרמנית ברומניה, בולגריה והונגריה בסעיף שעסק בשלילת חופש (ו"ע 54269-03-12 אילון נ' הרשות).
בית המשפט קבע, כי עילת הבריחה עקב הפחד מרדיפות הנאצים, היא עילת נרדפות שונה מזו של שלילת חופש ומשום כך המועד של ה-6.4.1941 איננו חל לגביה. לגבי המקרה הנדון, קיבל המשפט את הטענה כי בריחת התובעת מרומניה בנובמבר 1940 אכן נעשתה עקב השמועות שהגיעו מפולין על סבלם של היהודים בטרם ההשמדה ההמונית, הנוכחות של חיילים גרמנים ברומניה שהחלה באוקטובר 1940 והחשש להשתלטותם על המדינה. בית המשפט פסק כי כל אלו זרעו פחד בלב התובעת מפני הסכנה שנשקפה לה מהנאצים והייתה הסיבה העיקרית לבריחתה ומשום כך קיבל את ערעורה לזכאות לקצבה לפי חוק נכי רדיפות הנאצים.
לצפייה בפסק הדין מתוך אתר בית המשפט ניתן ללחוץ כאן.

זכאותם של ניצולי שואה בעלי אזרחות מערב אירופאית

ב-7.8.2012 ניתן בבית המשפט השלום בתל אביב פסק דין שעסק במי שהסתתרה באיטליה תחת הכיבוש הנאצי, אולם למרות שעלתה לפני 1953 תביעתה לקצבה ממשרד האוצר לפי חוק נכי רדיפות הנאצים נדחתה עקב אזרחותה האיטלקית (ו"ע 13976-12-11 מוסקטי נ' הרשות).
בית המשפט קיבל את ערעורה, כיוון שהיא טענה כי ב-1.10.1953 לא הייתה לה אזרחות איטלקית ומשרד האוצר לא עמד בנטל ההוכחה להוכיח שאכן הייתה לה אזרחות כזו באותו המועד, ושאזרחות זו הייתה אפשרה לה זכאות לתגמולים ממדינת אזרחותה בהתאם להסכמים שנחתמו עם גרמניה לבין מדינות מערב אירופה.
לצפייה בפסק הדין מתוך אתר בית המשפט ניתן ללחוץ כאן.

חשוב לציין בהקשר זה, כי ניצול שואה אזרח ותושב ישראל ששהה במחנה או בגטו מוכר בתקופת השואה עדיין עשוי להיות זכאי לקצבה ממשרד האוצר גם אם הייתה לו אזרחות מערב אירופאית באותו המועד וללא קשר לשנת עלייתו ארצה, לפי חוק אחר – חוק ההטבות לניצולי שואה ובתנאי שאינו מקבל כל קצבה אחרת שנובעת מרדיפות הנאצים. מידע נוסף ניתן לקבל מהרשות במשרד האוצר בטל: 03-5682651.

בהקשר זה יש לציין, כי בעל אזרחות מערב אירופאית שהסתתר או חי בזהות בדויה תחת סכנת חיים, לפחות 12 חודשים, עשוי להיות זכאי לקצבה מקרן סעיף 2 של ועידת התביעות ובתנאי שאינו מקבל קצבה אחרת שנבעה מההסכמים עם גרמניה. לדוגמה: הקצבה מאיטליה בשל אובדן לימודים, קצבת נזקי בריאות מהולנד (WUV) או קצבת היתומים מצרפת, אמנם קשורות כולן לתקופת השואה אך אינן נובעות משילומים שאותן מדינות קיבלו במסגרת ההסכמים שחתמו עם גרמניה בשנות ה-50 וה-60 ומשום כך אינן מונעות קבלת קצבה מקרן סעיף 2 בנוסף לאותה הקצבה).

החל מה- 1.1.2013 גם מי שהסתתר או חי בזהות בדויה לפחות 6 חודשים תחת כיבוש נאצי עשוי להיות זכאי לאותה הקצבה. בעלי אזרחות מערב אירופאית שברחו עקב הפחד מרדיפות הנאצים ולא קיבלו מעולם פיצוי כלשהו שנבע מההסכמים עם גרמניה, עשויים להיות זכאים למענק חד-פעמי מקרן הסיוע של ועידת התביעות החל משנת 2012.
למידע נוסף לגבי קרן סעיף 2 וקרן הסיוע ניתן לפנות לועידת התביעות בטל: 03-5194400.

זכאותו של מי ששהה במחנה מוכר ועלה לאחר 1953 לקצבה מהאוצר לפי חוק הטבות לניצולי שואה

ב- 8.8.2012 ניתן בבית המשפט השלום בתל אביב פסק דין שעסק בקצבה מהאוצר לפי חוק הטבות לניצולי שואה לגבי מי שעלה לישראל לאחר 1953 (ומשום כך איננו יכול להיות זכאי לפי חוק נכי רדיפות הנאצים) וטען ששהה במחנה בתקופת השואה (ו"ע 54138-01-12 הכט נ' הרשות).
בית המשפט קיבל את הערעור שלו, בין היתר, כיוון שאיתר את אותו המחנה ברשימת המחנות המוכרים, שניתן להוריד כאן.

לצפייה בפסק הדין מתוך אתר בית המשפט ניתן ללחוץ כאן.

זכאותם של ילדי טהרן לפיצוי ממדינת ישראל עקב הסכם השילומים

ב- 12.8.2012 ניתן פסק דין בבית המשפט המחוזי בתל אביב בנוגע לתביעה שהוגשה עוד בשנת 2004 על ידי קבוצת תובעים ילידי פולין, שברחו עם התקדמות הצבא הנאצי וזכו לכינוי 'ילדי טהרן' משום ששהו במחנה ליד טהרן במסגרת המסלול הארוך שעברו מבריחתם מהנאצים ועד הגעתם לארץ ישראל (ת"א 2464-04 רובינסון ואח' נ' מדינת ישראל).

התובעים טענו כי מדינת ישראל קיבלה שילומים מגרמניה שנועדו להשבתם מחדש של הניצולים אך היא לא השתמשה בהם לטובת הניצולים עצמם ובכך קיפחה אותם; בעיקר ביחס לתובעים שהגיעו לארץ ישראל כילדים ונערים ולא זכו לשיקום, כגון השכלה, לצורך מיצוי יכולתם.
פסק הדין הארוך עוסק בסוגיות רבות שהעלו שני הצדדים; כגון סוגיית ההתיישנות של 7 השנים שלגביה קבע בית המשפט כי היא חלה לגבי אותם תובעים רק החל משנת 1997 כאשר נודע להם לראשונה שהם זכאים לפיצויים מהאוצר לפי חוק נכי רדיפות הנאצים.

בית המשפט קבע כי המשמעות של שיקום היא מתן תשתית קבועה ויציבה לאותם ילדי טהרן וזה לא נעשה במלואו ומי שהיה אמור לשאת בהתחייבות להמשך השיקום זו המדינה.
לבסוף פסק בית המשפט כי "לאור המשמעות של "הושבה מחדש" ו-"שיקום", המספר הכולל של הילדים וההשקעה בכל ילד עפ"י גרסת המדינה – הגיע למסקנה שבגין אי ביצוע מלוא השיקום, זכאי כל אחד מילדי טהרן המקוריים [ולא יורשיהם של מי שנפטרו], לסכום של 50,000 ש"ח נכון ליום הגשת התובענה. סכום זה ישא ריבית והצמדה כדין."
את פסק הדין ניתן להוריד מהכתובת: http://www.news1.co.il/ShowCurrentFile.aspx?FileID=10707http://www.news1.co.il/ShowCurrentFile.aspx?FileID=10707> > .

אי זכאותו של מי שאינו אזרח ישראל לקצבה מהאוצר גם אם עבר רדיפה מוכרת ועלה לפני 1953

ב-22.8.2012 ניתן פסק דין בבית המשפט השלום בתל אביב שעסק במי שעבר רדיפה מוכרת בתקופת השואה, עלה לישראל לפני 1953 אולם הוא ויתר על אזרחותו הישראלית בכדי לרכוש אזרחות חדשה (ו"ע 10288-04-12 אנג'ל נ' הרשות).
הוא ערער על החלטה הדחייה של תביעתו לקצבה לפי חוק נכי רדיפות הנאצים וטען, בין היתר, כי נאלץ לוותר על אזרחותו הישראלית בעת קבלת אזרחותו החדשה והוא אף חזר לישראל ומתגורר בה יותר מעשור.

בית המשפט קבע כי בנוסף לרדיפה מוכרת בתקופת השואה ועלייה לישראל עד ה-1.10.1953, תנאי נוסף להכרה לפי חוק נכי רדיפות הנאצים הוא אזרחות ישראלית רציפה החל מה-1.4.1957 וגם אם נאלץ לוותר על אזרחותו זו בכדי לרכוש אזרחות חדשה, הרי שאין בכך בכדי לסייע לו כיוון שהאזרחות החדשה לא נכפתה עליו וקבלתה נעשתה מתוך בחירה.
בית המשפט פסק כי "לוויתור על האזרחות הישראלית השלכות על זכויותיו האזרחיות של העורר בישראל, ולענייננו, משמעות הוויתור היא החרגתו מזכאות לפי חוק הרדיפות."
לצפייה בפסק הדין מתוך אתר בית המשפט ניתן ללחוץ כאן.

זכאותו של מי שהיה עובר בבטן אימו בעת רדיפתה לקצבה לפי חוק נכי רדיפות הנאצים

ב-22.8.2012 ניתן בבית המשפט השלום בתל אביב פסק דין שעסק במי שנולד בסיביר בדצמבר 1941 וטען שהיה בבטן אימו כאשר ברחה מאוקראינה עקב התקרבות הנאצים לשם לאחר שפלשו לברה"מ באותה השנה (ו"ע 22528-10-11 שפירא נ' הרשות).

לאחר בחינת העדויות בתיק קיבל בית המשפט את הערעור שלו לשם קבלת קצבה לפי חוק נכי רדיפות הנאצים (המיועד כידוע אך ורק למי שעלה לישראל עד 1.10.1953) כיוון ש"בנסיבות אלו איננו רואים לנכון לשלול את גרסת העורר כי הוריו שהו באוקראינה עד להגעת הגרמנים ביולי 1941 ובעת בריחתם משם [בריחה המהווה נרדפות מוכרת לפי אותו החוק] הוא היה עובר ברחם אימו."
לצפייה בפסק הדין מתוך אתר בית המשפט ניתן ללחוץ כאן.

אזהרה: המידע נועד למטרות מידע והגברת מודעות לזכויות הניצולים בישראל ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית ו/או תחליף להם ו/או המלצה לנקיטת אמצעים ו/או הימנעות מהם.
המידע יכול להשתנות עקב נסיבותיו המיוחדות של כל מקרה שלא נכללו בסקירה וערעורים על אותם פסקי הדין שיכולים להתקבל לאחר מכן על ידי ערכאה גבוהה יותר.
> המידע להלן איננו כולל את מלוא היקף הסוגיות המשפטיות או הנסיבות האישיות השונות שהיו רלבנטיות לפסקי הדין האלו ואשר עלולות שלא להתאים לנסיבותיהם האישיות של קורבנות אחרים של רדיפות הנאצים. משום כך מומלץ לפנות לייעוץ משפטי או לרשות המוסמכת לפני ביצוע פעולה כלשהי בהסתמך על מידע זה. המחבר אינו נושא באחריות כלשהי כלפי הקורא וכל הסתמכות על האמור לעיל הינה באחריות המסתמך ועל דעתו בלבד.