אסתר עובדיה – הגיבורה מביטולה

הדיון בגורלן של הנשים היהודיות, שהושפלו, עונו נרצחו, ולעיתים גם שרדו את מחנות הריכוז וההשמדה, יהיה חסר, אם לא נזכיר גם את אלה שלחמו כנגד הנאצים ומשתפי הפעולה, אם בגטאות ואם ביחידות הפרטיזנים.
אסתר עובדיה היא אחת מהן
אסתר עובדיה, אסתריה בניב המקומי, נולדה בביטולה ,)Bitolje( עיר בדרום מקדוניה. היא היתה רק בת 18 בראשית הכיבוש. סיפורה של צעירה זו יכול לסמל את קורות יהודי מקדוניה
בתקופת השואה. אסתר נולדה למשפחה קשת יום באחת משכונות העוני היהודיות של העיר. היא למדה בבית הספר היהודי "טאבאנה".
אחרי מות האב,נאלצה לקחת חלק בפרנסת המשפחה. במקביל, הצטרפה לקן השומר הצעיר שפעל בעיר. ב-1938, יחד עם עוד שתי חברות, נשלחה בחסות ארגון ויצ"ו לבלגרד
הבירה, כדי לרכוש מקצוע, ועבדה כמתלמדת במפעל טקסטיל מקומי. בתקופת שהותן בבלגרד, טיפל בצעירות מביטולה, בנו רוסו, בן עירן, ששירת אז בצבא. הוא קישר את אסתר לחוגים השמאליים שפעלו בבלגרד בהשראת הקומוניסטים."אנחנו היהודים ולא חשוב היכן נהיה, תמיד נהיה המטרה הראשונה של הפשיזם..." - שמעה באחד המפגשים. עם המטען הזה חזרה לביטולה כאשר הגרמנים
פלשו ליוגוסלביה באפריל 1941. היא וחבריה בילו במסתור בחנות קטנה במשך חמישה שבועות תמימים. לבסוף הופיע איש הקשר, שהוליך אותם אל יחידת הפרטיזנים שהוקמה בהר-הדוב )מאצ'קה-פלאנינה(. הצעירות היהודיות קיבלו מייד שלל וכינוי מחתרתי. אסתר עובדיה הייתה ל"מארה".
ovadia
אסתר עובדיה עם פרטיזנים. צילום: ארכיון לוחמי הגטאות

כשבועיים אחרי הצטרפותן לפרטיזנים, ב-25 לאפריל 1943, השתתפו בהתקפת הפרטיזנים על תחנת המשטרה הבולגרית בכפר בוף (Buf). שמונה שוטרי התחנה נשבו ופורקו מנשקם. כאן קיבלה אסתר את הרובה הראשון שלה, שנלקח מן השוטרים. במהלך שנת 1943 ניהלה יחידת הפרטיזנים של אסתר שורה של פעולות וקרבות נגד הצבא הבולגרי, כמו גם נגד כוחות צבא איטלקיים,
ששהו באזורים הכפריים בדרום מקדוניה ובגבול אלבניה. בעקבות כניעתה של איטליה, הצליח גדוד הפרטיזנים על שם גוצה דלצ'ב, בו שימשה אסתר כקומיסר פוליטי באחת מיחידות המשנה, לשבות גדוד של הצבא האיטלקי ולפרק אותו מנשקו. לידי הפרטיזנים נפל שלל רב. כ-60 חיילים איטלקיים הצטרפו לפרטיזנים והקימו יחידה על שם גריבלדי.
בנובמבר 1943 יחידת הפרטיזנים של אסתר הופכת לגדוד.

בשלב זה מתחילים העימותים האלימים עם יחידות הוורמאכט הנאצי שהגיעו לאזור. בקרבות אלה הפרטיזנים המקדונים מצליחים להסב אבדות כבדות לאויב הגרמני,הסופר 250  חללים. באחד המארבים על שיירה גרמנית, בו משתתפת עובדיה,מצליחים הפרטיזנים להרוג 15 גרמנים ולשבות 13. אחד מהם נשבה על ידי עובדיה אישית.

בסוף ינואר 1944 החליט מטה הפרטיזנים הראשי של מקדוניה על תמרון התחמקות רב היקף. הגדוד של עובדיה, יחד עם מטה פרטיזנים הראשי של מקדוניה, פתח במסע ארוך שנמשך 23 ימים. בעיצומו של חורף כבד ומושלג עוברים הפרטיזנים מסלולשל 450 ק"מ. הם עוברים את הגבול היווני ומתקרבים לאזור סלוניקישבצפון יוון. אחר כך פונים צפונה שוב לכיוון הגבול היוגוסלבי. המטרה היא להתחבר עם יחידות הפרטיזנים של סרביה. ביום ה-23 למסע, מוקמת בריגדת הפרטיזנים המקדונית ה-3. עובדיה, שהצטיינה בקרבות, עולה בדרגה ומתמנית לקומיסר פוליטי של גדוד פרטיזנים. מסע הקרבות המפרך נמשך תוך שהם מתעמתים עם כוחות בולגריים.

ב-26 וה-27 במרס 1944 תוקפת הבריגאדה ה-3 את תחנת הרכבת ריסטובאץ )Ristovac(. הפרטיזנים מצליחים לכבוש את תחנת הרכבת ולפוצץ אותה יחד עם ארבע רכבות משא עמוסות מטען שנועדו לגרמניה. מ-200 החיילים הגרמניים והבולגריים שהגנו על התחנה, נותרו בחיים כ-60. מחציתם נשבו. נתפס גם שלל נשק רב. גבורתה של אסתר עובדיה בקרב זה זוכה להערכה כללית. במו
ידיה היא חיסלה חוליית אויב עם מקלע כבד.

בקיץ 1944 הגדוד של עובדיה מנהל קרבות במבואות המנזר פרוהור )Prohor(, אחד מחשובי המנזרים במקדוניה. תפקידו של הגדוד לאבטח את הכינוס הראשון של המועצה האנטי-פשיסטית העממית של מקדוניה. זהו מעין פרלמנט מקדוני ראשון, שבו הונחו היסודות לרפובליקה המקדונית בפדרציה היוגוסלבית העתידה לקום. אחרי כן, גדוד הפרטיזנים שלה מקבל הוראה לחזור לאזור ביטולה כדי לשמש גרעין לוחם להקמת בריגדת הפרטיזנים המקדונית השביעית. עובדיה פועלת עתה עם יחידתה באזור בו התחילה את דרכה הפרטיזנית, 16 חודשים קודם לכן. ב-25 באוגוסט 1944, הוטל על הגדוד לתקוף קו מבוצר של האויב בשרשרת ההרים המהווים את הגבול עם יוון. באחת הפסגות, קאיימקצ'אלן )Kajmakc'alan(, היה ממוקם מטה של משמר הגבול הבולגרי. ב-26 באוגוסט מסתערת עובדיה בראש כיתת פרטיזנים על אחד הבונקרים. זה הקרב האחרון שלה. כדור רצחני פוגע בראשה. בת 22 הייתה בנפילתה.

בירושלים נקרא רחוב על שמה.

באחד המארבים על שיירה גרמנית, בו משתתפת עובדיה,מצליחים הפרטיזנים להרוג 15 גרמנים ולשבות 13. אחד מהם נשבה על ידי עובדיה אישית.