ועידת פראג והצהרת טרזין

לראשונה, 46 מדינות מכירות בזכות השבת הרכוש לניצולי השואה. ההצהרה שהתקבלה עם סיומה של ועידת פראג, כשמה כן היא - הצהרה ולא אמנה מחייבת. עדיין, הכול תלוי ברצונן הטוב של המדינות שהצטרפו אליה. המבקרים יאמרו שהיא עלה תאנה ומס שפתיים, המחייבים יאמרו שזה צעד חשוב וגדול קדימה. התחלה של מומנטום שעל מדינת ישראל למנף.

בחודש יוני 2009 התכנסה בבירת צ'כיה 'וועידה לנכסי תקופת השואה', אשר דנה במכלול הנושאים הקשורים בכך – רכוש, אמנות, יודאיקה וחינוך למורשת השואה. הועידה נערכה ביוזמת ממשלת צ'כיה ובחסותה והייתה הפעולה המשמעותית האחרונה שלה כנשיאה התורנית של האיחוד האירופי. לוועידה הגיעו נציגיהם של כ-46 מדינות מרחבי העולם, וכן נציגים של כתריסר ארגונים בינלאומיים לא ממשלתיים. בין כ-600 משתתפיה לקחו חלק גם אלי ויזל, סגן שר החוץ האמריקאי לשעבר, סטיוארט אייזנשטט, מזכירת המדינה האמריקאית לשעבר, מדלן אולברייט, נשיאת הפרלמנט האירופי לשעבר, סימון וייל וכן נציגי ארגונים של ניצולי שואה ואישים מהעולם היהודי.

בסיום הועידה הצטרפו 46 המדינות המשתפות (ושתי משקיפות) על "הצהרת טרזין", שעיקרה הדגשת הייחודיות של השואה בהיסטוריה המודרנית והטראגית של העם היהודי הקוראת לכל המדינות לפעול לתיקון מרבי של העוולות הנוראות שנגרמו על ידי הנאצים ועוזריהם במלחמת העולם השנייה. ההצהרה כוללת סקירה של הנעשה עד עכשיו בנושא השבת הרכוש, וכן התייחסות והמלצות באשר לטיפול בנושאים דחופים ובהם צרכי רווחה של ניצולי השואה, וכל המתחייב למען השבת רכוש יהודי לבעליו בנושאים כגון: נכסי מקרקעין, נכסים פיננסים, אוצרות אמנות ויודאיקה, נכסים ששרתו את הקהילה כגון: בתי כנסת, בתי ספר, בתי קברות וכד', וכן בנושאי חינוך למורשת השואה.
עד כה פעלה מדינת ישראל למען השבת הנכסים בעיקר מאחורי הקלעים בעזרת ארגונים 'בלתי תלויים' כגון איל"ר וועידת התביעות. הפעם היא בחרה להוביל בגלוי את ייצוג ניצולי השואה באמצעות משרד החוץ ומשרד הגמלאים.

הצהרת טרזין אמנם מכילה התייחסות משמעותית לעניין החזרת הרכוש הפרטי אך היא, כאמור, נטולת תוקף משפטי. "למרות זאת, ההצהרה מניחה את התשתית המוסרית לניהול משא ומתן עתידי עם מדינות אירופה השונות, וגם אלה שהסתייגו ממרכבים שונים בה הצטרפו אליה, כיוון שלא רצו להישאר בחוץ", אומר ראובן מרחב, לשעבר מנכ"ל משרד החוץ שנקרא לרכז את ההתארגנות הישראלית לוועידה; במהלך עבודת ההכנה לוועידה הצליחו מרחב ואנשיו להכליל לראשונה את העיקרון של שימוש בהכנסות מרכוש ללא יורשים בהצהרה בינלאומית, וזאת אחרי ששכנעו את האמריקאים, הצ'כים והגרמנים שללא הכללת עיקרון זה בהצהרה אין שום סיכוי להשיג התקדמות בתחום זה בעתיד.

הסכמים קודמים
עם נפילת המשטר הנאצי וסיומה של מלחמת העולם השנייה, הקהילה היהודית ששרדה נותרה שבורה. כמעט ללא תקנה. 75% מן האוכלוסייה היהודית באירופה הושמדו, אך רבים שוכחים כי מאה אחוזים מהרכוש היהודי נלקח ע"י הצורר הנאצי ומשתפי הפעולה. אומדן הרכוש הנגזל, על פי הספר "הפתרון הביולוגי" מאת ראול טייטלבוים, עומד על 250-300 מיליארד דולר. יותר משישה עשורים לאחר סיומה של המלחמה, נושא השבת הרכוש שנגזל עומד בעינו והזמן מתקדם אל עבר נקודת האל-חזור, ולא יוכל להועיל לניצולים.

במרוצות השנים נעשו צעדים ע"י מדינת ישראל ואירגונים שונים כגון איל"ר (אירגון יהודי להשבת רכוש) וועידת התביעות, להשגת פיצויים ולהשבת הרכוש לקהילת ניצולי השואה בארץ ובעולם. ההסכם המשמעותי הראשון משנת 1952, הסכם לוקסנבורג על שני חלקיו: א. "הסכם השילומים" שנחתם בין ממשלות ישראל וגרמניה שבמסגרתו העמידה גרמניה סכומים משמעותיים לרשות ממשלת ישראל לצורכי שיקום ויישוב הניצולים בארץ. ב. בין גרמניה לועידת התביעות של הארגונים היהודים מכל העולם, לשם תשלום פיצויים לניצולים ולבעלי הרכוש היהודי לשעבר וליורשיהם; בעוד הסכם השילומים נחתם ונסגר כבר בשנת 1952, ממשיכה עידת התביעות עד היום לנהל מו"מ עם הגרמנים על הסכמים נוספים ועל תיקון אלה שנחתמו אתה בעבר.

בנוסף לפעולות שנעשות ע"י ארגונים יהודיים שונים בעולם, התכנסו בעשור האחרון ברחבי העולם מספר ועידות, שמטרתן הייתה לזרז את החזרת הרכוש או לשלם פיצוי בגינם. לדוגמא: "ועידת וושינגטון" (1998) אימצה בסוף דיוניה מספר כללים לטיפול ביצירות אומנות שנשדדו מהיהודים במהלך המלחמה. תוצאה ישירה של ועידה זו, היא "ועידת וילנה" שהתכנסה שנתיים מאוחר יותר, ודנה גם היא בנכסי תרבות שנבזזו. בנוסף להן התקיימה ועידה בלונדון (1997) שעסקה בנושא הזהב ששדדו הנאצים מיהודים או מבנקים מרכזיים של מרבית מדינות אירופה.
הועידה בשטוקהולם הביאה להקמת ארגון בינלאומי אשר מסייע למדינות החברות בו לממן תוכניות לימוד בעניין השואה והנצחת קורבנותיה. ואכן, בעקבות הועידות שהתקיימו נרשמה התקדמות קלה במחקר, זיהוי והשבה של חפצי תרבות ע"י ממשלות וארגונים לא ממשלתיים.
לדברי זנבר, נחתמו מאז נפילת המשטר הקומוניסטי שלושה הסכמים משמעותיים הנוגעים להשבת הרכוש היהודי. הראשון עסק בהשבת הרכוש במזרח גרמניה מסגרת חקיקה, השני הסדיר את מערך התביעות מול בנקים שוויצרים.

כתוצאה מהסכם זה, הועברו כ-1.25 מיליארד דולר לידי בית המשפט בברוקלין למען חלוקתו ליורשי הרכוש ולמען סיוע לניצולי שואה נזקקים. תמורת זאת הסכימו שהתובעים לוותר על כל התביעות ממשלת שוויץ, הבנקים השוויצרים, וגופים עסקים שוויצרים אחרים. הסכם השלישי נחתם עם חברות הביטוח הגדולות שפעלו באירופה בתקופת השואה. במסגרת זו הוקמה הנציבות הבינלאומית לתביעות ביטוח מתקופת השואה (ICHEIC) לטיפול בנושא. בסופו של דבר שילמו חברות הביטוח 550 מיליון דולר ליורשי פוליסות הביטוח ולמטרות הומניטאריות למען הניצולים.

באשר להצהרת טרזין, אומר זנבר, יש בה מספר השגים: הראשון - ההסכמה כי יש להשיב את נכסי היהודים, או לפצות את הבעלים המקוריים. בנוסף, על הממשלות החתומות על ההצהרה לעשות מאמץ כדי להבטיח שבעלי הרכוש החוקיים, או יורשיהם, יוכלו להוכיח את זכויותיהם בנכסים. כלומר, לאפשר להם גישה לחומרים ארכיונים, ולשנות לצורך זה את חוקי ההגנה על צנעת הפרט, אשר מונעים את חקירת ההיסטוריה. הבנה שנייה היא שבהעדר יכולת לאתר יורשים, יש להעביר את הנכסים ללא יורשים לקרן מיוחדת לסיוע לניצולי שואה נזקקים.
מצבם של רבים מניצולי השואה החיים בארץ ובעולם הינו בכי רע. רבים חיים מתחת, או בסמוך, לקו העוני, חלקם הגדול זקוק לטיפול רפואי וסיוע סיעודי אשר אין ביכולתם לממן. לפיכך, יש צורך בפעילות דחופה שתאפשר לסייע להם לפני שיהיה מאוחר מידי.

הבעיה: רכוש ללא יורשים
סוגיית השבת הרכוש היהודי נחלקת לשניים - רכוש ציבורי ורכוש פרטי. הרכוש הציבורי כולל בתי ספר, בתי כנסת, מוסדות תרבות וספורט, ונכסים שונים שנתרמו ע"י יחידים לטובת גופים, יהודיים לרוב. כל אלה הגיעו לידי הממשלות השונות. לפיכך, נושא החזרת הרכוש הציבורי הוא עניין פשוט יותר, ולכן גם נדון רבות קודם לוועידת פראג. אך לעומת זאת, הטיפול בהחזרת הרכוש הפרטי לא זכה להתייחסות הולמת, עד לכינוסה של ועידת פראג והחתימה על הצהרת טרזין.

גם התביעות לגבי רכוש פרטי מתחלקות לשניים – תביעות לרכוש שיש לו יורשים, ותביעות לרכוש חסר יורשים, שהן החלק הארי של הרכוש המדובר. הרכוש ללא יורשים מקורו בהשמדת היורשים בשואה, בפטירתם לאחר השואה, בהעדר ידיעה של היורשים כי משפחתם החזיקה בנכסים, או בחוסר היכולת שלהם לזהות את הנכסים השייכים להם.
הבעיה הגדולה היא טיפול בנכסים ללא יורשים.בפראג הונחה הבעיה על השולחן באופן ברור, מוחלט ואולי אפילו קצת מאשים. במצב בו היורשים יודעים על רכושם, עומדים בפניהם מכשולים רבים בדמות חקיקה דרקונית של מדינות אירופה, מניעת גישה לארכיונים, סחבת משפטית, או חוסר ברגולציה לתביעת הרכוש.

רקוויאם במכון טרזין
במהלך הועידה, התקבלה גם החלטה שיזמה ממשלת צ'כיה להקמת מכון אירופאי למורשת השואה בטרזין. 'מכון טרזין' ישמש את הארגונים השונים ואת המדינות השונות, לקידום הפעילות לטיפול בנכסי השואה, לפיתוח הנחיות פעולה בתחומים השונים ולאפשר מנגנון מעקב אחר ההתפתחויות השונות ויסייע בהפצת מידע ע"י פרסום סדיר של דוחות פעילות. בנוסף לכך, עתיד המכון להקים אתר אינטרנט שמטרתו שיתוף מידע ופרסום רשימות של אתרים שיפעלו בחסות המדינות המשתתפות או ארגונים המייצגים את קורבנות המשטר הנאצי.

על פי הזמנת ראש ממשלת הרפובליקה של צ'כיה, אנו, נציגי 46 המדינות המפורטות להלן, התכנסנו היום, 30 ביוני 2009, בטרזין, מקום בו מצאו מותם אלפים מיהודי אירופה וקורבנות אחרים של רדיפות הנאצים, או נשלחו ממנו אל מחנות המוות בתקופת מלחמת העולם השנייה. השתתפנו בוועידת פראג בנושא נכסי תקופת השואה, שכונסה ביוזמת הרפובליקה של צ'כיה ושותפותיה בפראג וטרזין בין 26 ל- 30 ביוני 2009, קיימנו דיונים עם מומחים ונציגי ארגונים לא ממשלתיים (NGO) בנושאים חשובים כגון רווחתם של ניצולי השואה ושל קורבנות אחרים של רדיפות המשטר הנאצי, נכסי מקרקעין, בתי קברות ואתרי קבורה יהודיים, חפצי אומנות, יודאיקה ונכסי תרבות יהודיים שהוחרמו ונבזזו בידי הנאצים, חומרים ארכיוניים ואתרי חינוך, זיכרון, מחקר והנצחה. אנו מאשרים במשותף את

הצהרת טרזין על נכסי תקופת השואה ונושאים נלווים

• ביודענו כי ניצולי השואה וקורבנות אחרים של רדיפות המשטר הנאצי הגיעו לגיל מתקדם וכי חובה לכבד את כבודם האישי ולטפל ברווחתם הסוציאלית כנושא שיש לתת לו דחיפות ראשונה במעלה,
• בזוכרנו את הצורך לנצור לטובת הדורות הבאים, ולזכור לעד את ההיסטוריה הייחודית ואת הלקח והמורשת שמצווה לנו השואה, שבה הושמדו שלושה רבעים מיהודי אירופה, ובפרט את אופייה הנתעב והמתוכנן, ואת הפשעים הנוספים של המשטר הנאצי,
• תוך ציון ההישגים המוחשיים של ועידת לונדון משנת 1997 בעניין הזהב הנאצי, ושל ועידת וושינגטון משנת 1998 בנושא נכסי תקופת השואה, אשר דנו בסוגיות מרכזיות הנוגעות להשבת רכוש, ויצרו את המסגרת המוצלחת שאפשרה את ההתקדמות הניכרת בעשור שלאחר מכן, וכן תוך ציון הכרזת שטוקהולם משנת 2000 ואת הוועידה שהתכנסה באוקטובר 2000 בוילנה ודנה בנכסי התרבות שנבזזו בתקופת השואה,
• בהכירנו בכך, שלמרות הישגים אלה נותרו עדיין שאלות מהותיות שטרם באו על פתרונן, משום שרק חלק מהרכוש המוחרם הושב, ורק על חלקו שולמו פיצויים,
• כשאנו רושמים לפנינו את הדיונים שהתנהלו בקבוצות העבודה ואת המושב המיוחד שעסק ברווחתם הסוציאלית של ניצולי השואה ובנקודות ראותם ודעותיהם, אשר סקר ועסק בנושאים הנוגעים לרווחתם הסוציאלית של ניצולי השואה ושל קורבנות אחרים של רדיפות המשטר הנאצי, בנכסי מקרקעין, באוצרות האמנות, חפצי יודאיקה וחפצי תרבות יהודיים שהוחרמו על ידי הנאצים, בחינוך בנושא השואה, זיכרון ומחקר השואה, חומר שאפשר לעיין בו בקישור-אינטרנט לוועידת פראג ואשר יפורסם בספר הוועידה,
• בהיותנו מודעים לאופייה הבלתי מחייב מבחינה משפטית של הכרזה זו ולאחריותה המוסרית ומבלי לפגוע במשפט הבינלאומי ובהתחייבויות החלות,

1. בהכירנו בכך שלניצולי השואה ולקורבנות האחרים של המשטר הנאצי ומשתפי הפעולה עמו נגרמו נזקים גופניים ורגשיים חסרי תקדים במסע הבלהה שנגזר עליהם, רושמות לפניהן המדינות המשתתפות את הצרכים הסוציאליים והרפואיים המיוחדים של כל הניצולים, ומביעות תמיכה איתנה במאמצים הציבוריים והפרטיים אשר נעשים במדינותיהן, על מנת לאפשר לניצולים לחיות בכבוד ולזכות לטיפול הבסיסי המתחייב מכך.

2. בהכירנו בחשיבות ההשבה של נכסי מקרקעין, קהילתיים ופרטיים, אשר היו שייכים לקורבנות השואה, ולקורבנות האחרים של רדיפות המשטר הנאצי, תעודדנה המדינות המשתתפות עשיית כל מאמץ לתיקון תוצאות העוולות שנגרמו עקב החרמת הרכוש, כגון הפקעה, מכירה בכפיה, ומכירת רכוש בתנאים של כורח ואונס, אשר היו חלק משגרת הרדיפות כלפי אנשים וקבוצות אלה החפים מכל פשע, שרובם מתו מבלי להותיר אחריהם יורש.

3. בהכירנו בהתקדמות שנעשתה במחקר, זיהוי והשבה של חפצי תרבות על ידי ממשלות וארגונים לא ממשלתיים באחדות מהמדינות, מאז ועידת וושינגטון על נכסי תקופת השואה ואימוץ עקרונות ועידת וושינגטון בנושא אוצרות אומנות שהוחרמו על ידי הנאצים, חוזרות המדינות המשתתפות ומאשררות את הצורך הדחוף להמשיך במאמצים אלה, ואף לחזקם על מנת להבטיח פתרון הוגן וצודק של בעיית נכסי התרבות, לרבות חפצי יודאיקה אשר נבזזו או הוצאו ממקומם במהלך השואה או כתוצאה ממנה.

4. תוך הבאה בחשבון של תפקידם המהותי של הממשלות השונות, של ארגוני ניצולי השואה ושל ארגונים בלתי ממשלתיים אחרים אשר מתמחים בטיפול בנושא, קוראות המדינות המשתתפות לנקיטת גישה יעילה ולכידה יותר על ידי המדינות והקהילה הבינלאומית על מנת להבטיח גישה מלאה ככל האפשר לארכיונים הנוגעים בדבר, תוך כיבוד החקיקה הלאומית בכל מדינה. עוד אנו קוראים למדינות ולקהילה הבינלאומית להקים ולתמוך בתוכניות למחקר וחינוך בנושא השואה, והפשעים האחרים שבוצעו על ידי המשטר הנאצי, לקיום טקסי זיכרון והנצחה, ולשימור אתרי זיכרון באתרים ששימשו בעבר כמחנות ריכוז, בתי קברות וקברי המונים, וכן להקים ולשמר אתרי זיכרון אחרים.

5. מתוך הכרה בהתעוררות האנטישמיות והכחשת השואה, קוראות המדינות המשתתפות לקהילה הבינלאומית לנקוט בגישה תקיפה יותר במעקב ובתגובה על אירועים אלה ולפתח אמצעים למאבק באנטישמיות.

רווחת ניצולי השואה וקורבנות אחרים של רדיפות המשטר הנאצי
בהכירנו בנזקים הגופניים והרגשיים חסרי התקדים שנגרמו לניצולי השואה ולקורבנות אחרים של רדיפות המשטר הנאצי במסע האימה שנגזר עליהם, ובהם אלה שחוו באיימי השואה כילדים צעירים וחסרי ישע.

בהכירנו את המחקרים המדעיים המלמדים כי חוויות קשות אלה גורמות לעיתים תכופות לנזקים מוגברים לבריאות, בפרט בגיל הזקנה, אנו מייחסים עדיפות מיוחדת לצורך להיענות לצרכי הרווחה הסוציאלית של הניצולים עוד בימי חייהם. אין זה מתקבל על הדעת כי אנשים שסבלו כל כך בראשית חייהם יאלצו לסיים את חייהם כשהם מרוששים ומדולדלים.

1. אנו מודעים לעובדה כי ניצולי השואה וקורבנות אחרים של רדיפות המשטר הנאצי, שנותרו בחיים, הגיעו לגיל מתקדם, שבו יש להם צרכים רפואיים ובריאותיים מיוחדים, ולכן אנו תומכים במאמצים, שיש להעמידם בראש סדר העדיפויות, לטפל במצבם, להיענות לצרכי הרווחה הסוציאלית של הקורבנות המבוגרים והפגיעים ביותר, כגון מניעת רעב, תרופות, טיפול בבית על פי הנדרש, וכן אמצעים אשר יעודדו את השתלבותם בחברה ויסייעו להם להתגבר על בידודם החברתי. צעדים אלה יאפשרו להם לחיות ולהתקיים בכבוד בשנים הבאות. אנו תומכים תמיכה נמרצת בשיתוף פעולה בתחום זה.

2. יתר על כן, אנו רושמים לפנינו כי מדינות אחדות יצרו מנגנונים יצירתיים על מנת לסייע לניצולי השואה ולקורבנות אחרים של המשטר הנאצי אשר נמצאים במצב של דחק, ובכלל זה תשלומי קצבאות מיוחדות; הענקת הטבות של ביטחון סוציאלי גם למי שאינם תושבים; ושימוש בנכסים של נפטרים שלא הותירו אחריהם יורשים. אנו מעודדים את המדינות השונות לשקול הנהגת אמצעים אלה או לנקוט פעולות חלופיות ברמה הלאומית, ואנו מעודדים אותן למצוא דרכים להיענות לצרכי הניצולים.

נכסי מקרקעין
בהכירנו בכך שהגנה על זכויות קניין היא יסוד מהותי של חברה דמוקרטית ושל שלטון החוק,

ביודענו את הנזק העולה על כל שיעור שנגרם ליחידים וקהילות בני העם היהודי כתוצאה מהחרמה והפקעה של רכושם בעוולה במהלך תקופת השואה,

בהכירנו בחשיבות השבת הרכוש או תשלום פיצויים על רכוש שהופקע בתקופת השואה בין השנים 1933 ל– 1945 ובתוצאות המיידיות של ההפקעה,

תוך שימת דגש על השבת נכסי מקרקעין קהילתיים ובעלי צביון דתי להחייאת החיים היהודיים ופיתוחם, להבטחת קיומם בעתיד ולסיוע לצרכי הרווחה של ניצולי השואה ולטיפוח ושימור התרבות והמורשת היהודית,

1. אנו קוראים, במקומות בהם טרם הושגו יעדים אלה בפועל, לעשות כל מאמץ להשיב את רכוש הקהילות היהודיות והרכוש ששימש לצורכי דת של יהודים בעבר, בין על ידי השבת נכסים אלה בעין ובין בדרך של תשלום פיצויים, לפי העניין; ו -

2. אנו מייחסים חשיבות, במקומות בהם טרם נעשה הדבר בצורה יעילה בעבר, לטיפול בתביעות הרכוש הפרטי של קורבנות השואה בקשר להשבת רכוש מקרקעין שהיה בבעלותם, או לתביעות יורשיהם, על ידי השבת הנכסים עצמם או על ידי תשלום פיצויים עבור הנכסים, לפי העניין, באופן הוגן, מקיף ובלתי מפלה, על פי החקיקה הלאומית ואמנות בינלאומיות. תהליך ההשבה או הפיצוי חייב להיות זריז, פשוט, נגיש, שקוף, בלתי מכביד ולא יקר לתובעים יחידים; וכן אנו מצביעים על הצורך ביצירת הסדרים חוקיים בתחום זה.

3. אנו מציינים, כי במדינות אחדות, יכול הרכוש שאין לו יורשים לשמש בסיס לטיפול חומרי בצרכים של ניצולי שואה נזקקים, ולהבטיח את המשך תוכניות החינוך אשר עוסקות בשואה, סיבותיה ותוצאותיה.

4. אנו ממליצים, מקום שדבר זה טרם נעשה, כי המדינות המשתתפות בוועידת פראג ישקלו יישום תוכניות ברמה הלאומית לטיפול בנכסי מקרקעין שהוחרמו על ידי השלטון הנאצי, על ידי הפשיסטים ועל ידי משתפי הפעולה עימם. אם, ולכשיוקם המכון האירופי למורשת השואה בטרזין על ידי ממשלת צ'כיה, יסייע המכון במאמצים הבין-ממשלתיים לפיתוח הנחיות ונוהגים מיטביים בלתי מחייבים להשבה ופיצוי על נכסי מקרקעין שהוחרמו בעוולה, אשר אמורים להתפרסם עד ליום השנה הראשון לוועידת פראג, ולא יאוחר מ – 30 ביוני 2010, תוך התחשבות הולמת בחקיקה הלאומית ובהסכמים בינלאומיים, ותוך ציון חקיקה אחרת הקיימת בתחום זה.


בתי קברות ואתרי קבורה יהודיים
בהכירנו בהרס העצום שבוצע בתקופת השואה, אשר המיט קץ על מאות שנות חיים יהודיים, והכחיד אלפי קהילות יהודיות במרבית אירופה, אשר כתוצאה ממנו נותרו ללא טיפול והשגחה קברים ובתי קברות של דורות של משפחות וקהילות יהודיות, ו -

ביודענו שבעקבות רצח העם שבוצע בעם היהודי נותרו שרידיהם של מאות אלפי קורבנות יהודיים שנטבחו בקברי המונים בלתי מסומנים אשר פזורים במרכז ומזרח אירופה,

אנו קוראים לממשלות, לרשויות השלטון המקומי וכן לחברה האזרחית על מוסדותיה המתאימים להבטיח כי קברי אחים המוניים אלה יזוהו ויוגנו, כי יסומנו גבולותיהם של בתי הקברות היהודיים, וכי אתרים אלה ישומרו ויוגנו מהרס, וכאשר הדבר מתאפשר לפי החקיקה הלאומית, אף יוכרזו כאתרי הנצחה לאומיים.

אוצרות אמנות שנבזזו ושהוחרמו על ידי הנאצים
בהכירנו שבכך שאוצרות אמנות ונכסי תרבות של קורבנות השואה וקורבנות אחרים של רדיפות המשטר הנאצי הוחרמו, הופקעו ונבזזו על ידי הנאצים, הפשיסטים ועוזריהם, באמצעים שונים ובהם גניבה, החרמה, אונס, בתואנות של ויתור, מכירה בכפייה, או מכירה באונס, בתקופת השואה וכתוצאה ישירה שלה בין השנים 1933 עד 1945, ובאזכרנו את העקרונות שנקבעו בוועידת וושינגטון בנוגע לחפצי אומנות שהוחרמו על ידי הנאצים כפי שאומצו בוועידת וושינגטון ב– 1998, אשר קבעו מערכת של התחייבויות שהתקבלו מרצון על ידי ממשלות, המבוססות על העיקרון המוסרי שחפצי אמנות ותרבות אשר הוחרמו על ידי הנאצים מקורבנות השואה חייבים להיות מושבים להם או ליורשיהם, באופן שיעלה בקנה אחד עם החקיקה הלאומית ועם התחייבויות בינלאומיות, על מנת להשיג פתרונות צודקים והולמים,

1. אנו מאשררים את תמיכתנו בעקרונות שאומצו בוועידת וושינגטון בנושא חפצי אמנות שהוחרמו על ידי הנאצים, ואנו מעודדים את כל הצדדים, לרבות מוסדות ציבור, מוסדות פרטיים ויחידים להחיל אף הם עקרונות אלה.

2. בפרט, משום שמובן שהשבה לא תתאפשר ללא הכרה של חפצי אמנות ותרבות אשר חשודים כרכוש שנבזז מיהודים, אנו מדגישים בפני כל המעורבים את החשיבות שיש להמשך המחקר ולתמיכה במחקר שיטתי ומוגבר של מוצאם של חפצים אלה, תוך התייחסות הולמת לחקיקה, בארכיונים ציבוריים ופרטיים, ובמקרים המתאימים, לפרסום תוצאות המחקרים, לרבות עדכונים שוטפים, באמצעות האינטרנט, תוך שמירה והקפדה על כללי הפרטיות. במקומות שבהם הדבר טרם נעשה, אנו אף ממליצים ליצור מנגנונים לסייע לתובעים ולאחרים במאמציהם לאיתור הרכוש.

3. על יסוד העקרונות שנקבעו בוועידת וושינגטון בנושא אוצרות האמנות שהוחרמו על ידי הנאצים, ולאור הניסיון שנרכש מאז וועידת וושינגטון, אנו ממליצים לכל המעורבים לוודא כי מערכות המשפט או ההליכים החלופיים הנהוגים בארצותיהם יאפשרו, תוך התחשבות בשוני במסורות המשפטיות, פתרונות צודקים והוגנים לאוצרות האמנות שהוחרמו ונבזזו על ידי הנאצים, ועל מנת להבטיח כי תביעות להשבת חפצי אומנות יוכרעו באופן זריז, על בסיס העובדות וטענות התובעים, ועל יסוד כל המסמכים הרלוונטיים שיוגשו על ידי כל הצדדים. בבואן לקבוע הסדרים חוקיים, על הממשלות להביא בחשבון את כל הסוגיות הרלוונטיות אשר עלולות למנוע השבה של חפצי אמנות ותרבות, על מנת לאפשר להגיע לפתרונות צודקים והוגנים, וכן לשקול לאפשר בקשר להשבת חפצי האמנות שימוש בדרכים חלופיות להכרעה בסכסוכים, כאשר הדבר אפשרי על פי החוק.

יודאיקה וחפצי תרבות יהודיים
בהכירנו בכך שאחת התוצאות של השואה היתה ביזה במדדים עצומים של יודאיקה וחפצי תרבות יהודיים לרבות ספרי תורה, בתי כנסת, תשמישי קדושה, וכן ספריות, כתבי יד, ארכיונים ורישומים של קהילות יהודיות, ובהכירנו בכך שעקב רצח של שישה מיליוני בני אדם בזמן השואה, ובהם קהילות רבות בשלמותן, לא נותר מי שידרוש השבה של חלקים ניכרים ממורשת היסטורית זו לאחר מלחמה העולם השנייה, ובהכירנו בצורך הדחוף למצוא דרכים למצוא פתרון צודק והוגן לשאלת היודאיקה וחפצי התרבות היהודית במקרים בהם לא ניתן לזהות את הבעלים המקוריים, את היורשים או את הבעלים היהודיים המקוריים לשעבר, בין אם הם היו אנשים פרטיים או ארגונים, וביודענו שאי אפשר לקבוע דגם כללי אחד לפתרון הבעיה,

1. אנו מעודדים ותומכים במאמצים לזהות ולקטלג פריטים אלה אשר עשויים להימצא בספריות, ארכיונים, מוזיאונים ואוספים אחרים, ממשלתיים או בלתי ממשלתיים, להחזיר חפצים אלה לבעליהם החוקיים המקוריים ולמוסדות או ליחידים מתאימים אחרים, בהתאם לחקיקה הלאומית, ולשקול אפשרות לרישום וולונטרי בינלאומי של ספרי תורה וחפצי יודאיקה אחרים, ו -

2. אנו מעודדים נקיטת צעדים אשר יבטיחו את ההגנה עליהם, יאפשרו את העמדת החומר המתאים לרשות מלומדים, וכאשר הדבר אפשרי וראוי מבחינת השימור, להשיב ספרי תורה ותשמישי קדושה אשר נמצאים כיום בידיים ממשלתיות לשימוש בבתי כנסת, כאשר יש בכך צורך, ולאפשר את העברתם והצגתם של חפצי יודאיקה אלה ברחבי העולם לאחר שימצאו פתרונות נאותים ומוסכמים.

חומר ארכיוני
הואיל ולגישה למסמכים המצויים בארכיונים, על ידי תובעים וחוקרים כאחת, יש חשיבות מהותית לפיתרון שאלות של בעלות על נכסים מתקופת השואה, ולקידום מחקר ולימוד השואה ופשעים אחרים אשר בוצעו על ידי הנאצים,

ובפרט, לאור העובדה שמספר גדל והולך של ארכיונים נפתח לחוקרים ולציבור הכללי, תהליך שמצא ביטוי בהסכם בין הארכיונים המשתתפים בשירות האיתור הבינלאומי (ITS) שנחתם בבאד ארולסן, בגרמניה,

ותוך שאנו מקדמים בברכה את השבת הארכיונים למדינות שהארכיונים הוצאו משטחיהן במהלך השואה או כתוצאה מיידית שלה,

אנו מעודדים ממשלות וגופים אחרים אשר מחזיקים או שומרים על ארכיונים בעלי נגיעה להעמידם במידה המרבית האפשרית לרשות הציבור והחוקרים על פי הנחיות המועצה הבינלאומית לארכיונים, ותוך הקפדה על החקיקה הלאומית, לרבות בתחום ההגנה על פרטיות ונתונים, אך גם תוך הבאה בחשבון של הנסיבות המיוחדות שנוצרו בתקופת השואה, ובצרכים של הניצולים ובני משפחותיהם, בפרט בכל הנוגע למסמכים שמקורם בחקיקה של השלטונות הנאצים ובכללים שנקבעו על ידם.

חינוך, זיכרון, מחקר ואתרי זיכרון
בהביננו את חשיבות החינוך והזיכרון של השואה ושל הפשעים האחרים שבוצעו על ידי השלטון הנאצי כלקח לדיראון עולם לאנושות כולה,

בהכירנו בחשיבות של הכרזת שטוקהולם בדבר חינוך, זיכרון ומחקר בעניין השואה מינואר 2000,

בזוכרנו כי חלק ניכר מההכרזה האוניברסאלית על זכויות האדם נוסח לאור ההכרה באיימי השואה, וכן לאור אמנת האו"ם בדבר מניעה וענישה של פשע של רצח עם,

בזוכרנו את פעולות האו"ם ופעולות גופים בינלאומיים ולאומיים אחרים לקבוע יום זיכרון שנתי לזכר השואה,

בהצדיענו לעבודתו של כח המשימה לשיתוף פעולה בינלאומי בנושא חינוך, זיכרון ומחקר השואה (ITF) אשר מציין את יום השנה העשירי להקמתו, ובעודדנו את המדינות המשתתפות בוועידת פראג לשיתוף פעולה קרוב עם כח המשימה, ותוך דחייה, בשאת נפש, של כל הכחשה של השואה, ניסיון לגמדה או להקטינה, ותוך שאנו מעודדים את מובילי דעת הקהל להילחם בכל ניסיון הכחשה, גימוד או הקטנה אלה,

1. אנו מעודדים בכל לשון את כל המדינות להנהיג או לתמוך בטקסי זיכרון והנצחה שנתיים, ולפעול לשימור אתרי הזיכרון ואתרי ההנצחה והגבורה האחרים. אנו סבורים כי יש חשיבות רבה לשתף את כל האומות ואת כל בני האדם שהיו קורבנות המשטר הנאצי במפעל להנצחה ראויה של גורלותיהם.

2. אנו מעודדים את כל המדינות להעמיד בראש סדר עדיפויותיהן את חינוך השואה ולימוד הפשעים האחרים שבוצעו על ידי המשטר הנאצי, ולכלול נושאים אלה בתוכניות הלימוד במערכות החינוך הציבוריות שלהן, ולממן הכשרת מורים, ויצירה ופיתוח של משאבים וחומרים הנדרשים לתוכניות לימוד אלה.

3. על יסוד אמונתנו העמוקה כי דיני זכויות האדם הבינלאומיים משקפים לקחים חשובים שהאנושות למדה מן ההיסטוריה, וכי הבנה של זכויות האדם חשובה להתמודדות ולמניעה של כל צורה של הפלייה על רקע גזעי, דתי או אתני, לרבות למאבק ברגשות אנטישמיים וברגשות נגד הצוענים, אנו מחויבים כיום לכלול את החינוך לזכויות אדם בתוכניות הלימודים של מערכות החינוך שלנו. יתכן שהמדינות השונות תהינה מעוניינות לשקול שימוש במגוון אמצעים נוספים לתמיכה בתוכניות חינוכיות אלה, לרבות ברכוש ללא יורשים, לפי העניין.

4. ככל שאנו מתקרבים לזמן שבו לא יהיו עמנו עדי ראייה לזוועות השואה, ולתקופה שבה האתרים שבהם ניצבו בעבר מחנות הריכוז וההשמדה הנאצים יהיו העדויות החשובות ביותר והבלתי ניתנות להכחשה לטרגדיה של השואה, החשיבות שבשמירה על שלמות אתרים אלה, לרבות השרידים הקרקעיים והמיטלטלין שבתוכם, חייבת לשמש ערך יסוד בכל הנוגע לכל פעולה בקשר לאתרים אלה, שכאמור יהפכו להיות בעלי חשיבות מיוחדת לאנושות, ובפרט לחינוך הדורות הבאים. אנו משמיעים אפוא קריאה ובקשה לתמיכה רחבה בכל מאמצי השימור על מנת להציל שרידים אלה כעדות לפשעים שבוצעו בהם, ועל מנת שישמשו כגל-עד ותמרור אזהרה לדורות הבאים, ולפי העניין, להכריז על אתרים אלה כמוזיאונים לאומיים אשר ראויים לשמירה על פי החקיקה הלאומית.

פעולות נוספות
לאור מטרות אלה, אנו מקדמים בברכה ומכירים תודה לממשלת צ'כיה על יוזמתה להקים מכון אירופי למורשת השואה בטרזין (מכון טרזין) אשר ימשיך בעבודתו בעקבות ועידת פראג והכרזת טרזין. המכון ישמש כפורום וולונטרי למדינות, ארגונים המייצגים של ניצולי השואה וקורבנות אחרים של המשטר הנאצי וארגונים לא ממשלתיים למעקב אחר ההתפתחויות, ולקידום הפעילות בתחומים שוועידת פראג והכרזת טרזין עסקו בהם, ולפיתוח ושיתוף נוהגים מיטביים והנחיות בתחומים אלה, וכפי שצוין בפסקה 4 בעניין נכסי מיטלטלין. המכון יפעל בתוך רשת של מוסדות לאומיים, אירופיים ובינלאומיים אחרים, על מנת למנוע כפל מאמץ מיותר, למשל, כדי למנוע כפילות מיותרת בפעילות כח המשימה לשיתוף פעולה בינלאומי לחינוך, זיכרון ומחקר בנושא השואה (ITF).

בעקבות הדיון בוועידה והכרזת טרזין, ציינו הנציבות האירופית והנשיאות הצ'כית את חשיבות המכון כאחד הכלים במלחמה בגזענות, שנאת זרים ואנטישמיות באירופה ובשאר העולם, וקראו למדינות ולארגונים אחרים לתמוך במכון זה ולשתף עמו פעולה.

על מנת לסייע להפצת מידע, המכון יפרסם באופן סדיר דוחות על פעילותו בקשר להכרזת טרזין. המכון יפתח אתרי אינטרנט שמטרתם שיתוף מידע, בפרט בתחום מקור יצירות אמנות, נכסי מקרקעין, צרכי הרווחה הסוציאלית של הניצולים, יודאיקה וחינוך בנושא השואה. כשירות מועיל לכל המשתמשים, המכון ינהל ויפרסם רשימות של אתרים שיופעלו בחסות המדינות המשתתפות, ארגונים המייצגים ניצולי שואה וקורבנות אחרים של המשטר הנאצי וארגונים לא ממשלתיים נותני חסות, ואתר של אתרים בנושאי השואה.

אנו אף מפצירים במדינות המשתתפות בוועידת פראג לקדם ולהפיץ את העקרונות של הכרזת טרזין, ומעודדים את המדינות אשר חברות בסוכנויות, ארגונים וגופים אחרים אשר עוסקים בנושאי חינוך, תרבות ונושאים חברתיים ברחבי העולם, לסייע להפיץ את מידע על ההחלטות והעקרונות העוסקים בתחומים המכוסים בהכרזת טרזין.

תיאור מלא יותר של תפיסתה של ממשלת צ'כיה אודות מכון טרזין ואת ההכרזה המשותפת של הנציבות האירופית ושל הנשיאות הצ'כית של האיחוד האירופי אפשר למצוא באתר האינטרנט של ועידת פראג, אשר יראו אור בספר הוועידה.

רשימת המדינות
1. אלבניה
2. ארגנטינה
3. אוסטרליה
4. אוסטריה
5. בלרוס
6. בלגיה
7. בוסניה והרצוגובינה
8. ברזיל
9. בולגריה
10. קנדה
11. קרואטיה
12. קפריסין
13. הרפובליקה של צ'כיה
14. דנמרק
15. אסטוניה
16. פינלנד
17. צרפת
18. הרפובליקה של מקדוניה של יוגוסלביה לשעבר
19. גרמניה
20. יוון
21. הונגריה
22. אירלנד
23. ישראל
24. איטליה
25. לטוויה
26. ליטא
27. לוקסמבורג
28. מלטה
29. מולדובה
30. מונטנגרו
31. הולנד
32. נורווגיה
33. פולין
34. פורטוגל
35. רומניה
36. רוסיה
37. סלובקיה
38. סלובניה
39. ספרד
40. שוודיה
41. שוויץ
42. טורקיה
43. אוקראינה
44. אנגליה
45. ארצות הברית
46. אורוגואי
הכס הקדוש (משקיף)
סרביה (משקיפה)