תאור
המבנה הוא מסיבי ומרחוק נראה חלקו העליון כמו לוח אבן, כשמתקרבים אליו, מתגלים קירות סלעי הבזלת הגדולים שבבסיס, והמבנה מזכיר במראהו מצבת קבר גדולה. לנכנסים לתוך המבנה, נגלה חלל ריבועי אפל, חשוך, שקירותיו עשויים סלעים מחוספסים, לא מעובדים שהונחו זה על גבי זה בצפיפות. הגג עשוי יציקת בטון חשוף, מחוספס, לא מטויח, שניכרים בו הסימנים של פיגומי העץ. הוא מתרומם בצורת פירמידה חלולה שקדקודה איננו במרכז, אלא מוסט הצידה ובו פתח מרובע (עם כיסוי שקוף) מעל 'נר התמיד'.
הגג נתמך על ידי מוטות שיוצרים רווח צר בין הקורות לגג ומאפשרים כניסת אור טבעי מן החוץ. העוצמה הפיסית של גודל המבנה הנראה מבחוץ מתחלפת כשנכנסים לתוכו, בעוצמה רגשית עם אווירת קדושה, ושניהם יחד מעבירים תחושה של יראת כבוד.
הרצפה מדורגת ויוצרת שני מפלסים: העליון הוא יציע מבטון עם מעקה שבשני קצותיו מדרגות המובילות אל המפלס התחתון, העשוי רצפת בטון שקועה ובה משובצים 22 שמות של מחנות ריכוז והשמדה: בעברית ובלועזית: דראנסי, לבוב-יאנובסקא, בלזק, חלמנו, ברגן בלזן,דאכאו, מאידנק, אושוויץ-אושווינצים, מאוטהאוזן, תרזיינשטאט-טרזין, שטוטהוץ, יאסנובאץ, קלוגא, סוביבור, טרבלינקא, בוכנוואלד, פונאר, באבי-יאר, טראנסניסטריה, ברינדונק, וסטרבורק, ראוונסבריק. בפינה, מתחת לפתח הגג, מהבהבת 'אש התמיד' בתוך גביע שבור ופעור, עשוי ברונזה, בצבע שחור, שפיסל קוסו אלול. לפני גביע 'אש התמיד', ישנו כוך ובו מונח אפרם של הנרצחים שהועבר ממרתף השואה בהר ציון בירושלים.
על הכוך מונחת אבן מצבה מלבנית גדולה שאורכה 4.80 מטר ורוחבה 1.20 מטר, המזכירה מצבות קבר בבתי קברות. לאוהל יזכור שני שערים: האחד, מעשה ידיו של בצלאל שץ משנת 1961 - על הדלתות הכבדות השחורות של שער זה יש תבליט מברזל של צורות לא מוגדרות הנראות כמו שברים מחודדים המונחים זה על גבי זה או זה לצד זה; השני, מעשה ידיו של דוד פלומבו, משנת 1960 - על הדלתות הכבדות והשחורות של שער זה יש קומפוזיציה עשויה ממוטות ברזל מרותכים של צורות הרוסות, קרועות, תלושות ומחודדות מאוד. צורת העיבוד והטקסטורה שלהן משווה להן מראה של גזעים וענפים של עצים, חלקם חלולים, חלקם שרופים ואחרים מעובדים. חלק מהצורות נוגעות זו בזו, אחרות מונחות זו על גבי זו או חודרות זו אל זו.
