משה זנבר ז"ל

למשה זנבר הייתה קריירה המאופיינת בפעילות מגוונת למען הציבור, שכללה תפקידים בתחום הכלכלי, החברתי והציבורי בארץ. מעטים הם האנשים שכיהנו בעמדות מפתח כלכליות כה רבות. לצד כל אלה, עסק משך שנים ארוכות במאבק על זכויותיהם של ניצולי השואה.

במשך שנים רבות היה משה זנבר מעורה בבניית עתידה של ישראל, היה לדמות מפתח בתכנונה האסטרטגי של התשתית הכלכלית במדינה והשתתף ביישומו ובהגשמתו של תכנון זה. יחד עם כל תפקידיו אלה נירתם להקמת וניהול מרכז הארגונים של ניצולי השואה, ומצא זמן גם לפעילות ציבורית ענפה בתחומי הרוח, החינוך וההגות המדינית.

משה זנבר (זנדברג) נולד בשנת 1926 בק'צקמט, הונגריה. הוריו, שלמה ומרים זנדברג, נרצחו באושוויץ בשנת 1944. במרס 1944, עם כיבוש הונגריה על ידי הגרמנים, גויס משה בן ה-18 לפלוגות העבודה של הצבא ההונגרי ולאחר מכן הוסגר לגרמנים, אך הוא שרד את מחנות דכאו ומילדורף-ואלדלאגר. כאשר שחרר הצבא האמריקני את שרידי המחנה, באפריל 1945, היה זנבר עור ועצמות. במרס 1948 הגיע זנבר לארץ ישראל, בעיצומם של קרבות מלחמת העצמאות. לאחר אימונים קצרים הגיע לחזית לטרון, שם נפצע קשה בקרב. בכנס ייסוד "המועצה הציבורית של ניצולי השואה ומדינת ישראל" אמר: "אנחנו כבר ידענו מה זה מוות. ובידיעת הדבר הזה, התנדבנו לבוא ולהיאבק על הקמת המדינה. זה לא 'קרה' לנו... יזמנו את זה, בחרנו בזה".