אושווינצים

מיקום בארץ:תל אביב- קרית שאול
מיקום הקהילה:מחוז קראקוב, פולין
סוג:אנדרטה


תאור אוכלוסיה יהודית לפני השואה: כ-4,950 יהודים בשנת 1921 ראשוני היהודים הגיעו לאושוויינצ'ים במאה ה-16. עד לסוף המאה ה-18 חלו עליהם הגבלות רבות בתחומי המסחר והדיור, מה שגרם ליהודים מעטים בלבד לבחור בעיירה כמקום מגוריהם. בשנת 1765 ישבו באושוויינצ'ים פחות מ-30 משפחות יהודיות. בשנות השמונים של המאה ה-18 התרבו מספר היהודים באושוויינצ'ים והסביבה, מכיוון שהשלטון האוסטרי ראה בחיוב את הפעילות הכלכלית שלהם. במאה ה-19 החלה להתפתח בעיירה קהילה יהודית של ממש. במחצית השנייה של המאה ה-19 בוטל המיסוי המיוחד שהוטל על יהודים, וזה ככל הנראה היה הגורם העיקרי להגירה היהודית אל האזור. בתחילת המאה ה-20, המצוקה הכלכלית הגדולה באזור אושוויינצ'ים הייתה גורם מרכזי להתחזקות האנטישמיות. הימין הפולני ניצל את מצוקתם הכלכלית של הנוצרים בכדי להסית אותם כנגד היהודים "הגנבים" ש"השתלטו" על מקומות העבודה. עוד לפני שהגרמנים פלשו לאזור, כבר הוטלו הגבלות גזעניות כנגד היהודים. בשנת 1938 נאסר על היהודים להיכנס לפארק הלאומי, כמו גם לרחוץ בנהר המקומי. האלימות נגד יהודים הלכה והחריפה לאורך שנות השלושים. אושוויינצ'ים הופצצה על-ידי מטוסים גרמניים כבר ביום הראשון של המלחמה, ויהודים רבים בעיר ברחו לשטחי ברית המועצות. העיירה נכבשה על-ידי הצבא הגרמני ב-10 בספטמבר. לקראת סוף השנה הוקם באושוויינצ'ים היודנראט בראשותו של יוסף גרוס. היודנראט דאג לקיומו של מטבח ציבורי לאספקת מזון ומצרכים לנזקקים, וחלוקת בגדים ליתומים וקשישים. בעיירה פעל גם מרכז של י.ס.ס, ארגון ל"עזרה עצמית יהודית", אשר יזם הקמתם של מפעלים וקורסים בתעסוקה לצעירים יהודיים. יוזמה זו הייתה חשובה במיוחד, מכיוון שהיא הצליחה לצמצם באופן משמעותי את חטיפתם של צעירים יהודיים לעבודות כפייה ע"י הגרמנים, שהעדיפו לתת ליהודים לעבוד במפעלים החיוניים למשק הגרמני. סידור העבודה הזה החזיק מעמד עד לפברואר 1940, אז נתבקש היודנראט לספק כמה מאות גברים לעבודות כפייה. מבלי לדעת זאת, אותם גברים יהודים הקימו את מחנה ההשמדה אושוויץ. באפריל 1941 פרסמו הגרמנים צו בו הורו לכל יהודי אושוויינצ'ים לעזוב את העיר ולעבור לכפרים ועיירות סמוכים. בתוך כשבוע יצאו כל היהודים מהעיירה. כמעט כל יהודי אושוויינצ'ים גורשו לבסוף למחנה ההשמדה אושוויץ.