תאור
שלושה מפלסי מדרגה מובילים אל בסיס ריבועי ועליו ניצב נבל ענק, בגובה שבעה מטר, מאבן גרנית. הנבל בעל ששה מיתרים סטטיים משמיע צלילים המופקים אלקטרונית, ונשמעים כשירת קינה. האמן מבסס את רעיון ה"נבל המתייפח" על האגדה המספרת שכינורו של דוד המלך היה מנגן מאליו כשרוח צפונית נשבה. הנבל נקשר גם אל גולי בבל הבוכים ומתגעגעים לציון ולאות אבל תולים את כנורותיהם על ערבות (תהילים קל"ז: א-ג).
במקורות, נקשר הנבל בדרך כלל בתאורי שמחה והודיה לה', אבל במקרה זה, קשר האמן את הנבל המתייפח עם עצבות גולי בבל הבוכים, כדי להביע את גודל העצב על אסון השואה, כאשר ששה מיתרים מנגנים קינה לששת מליון היהודים שנרצחו בשואה. יכול להיות שהוא מזדהה עם המוטיב הזה בשל העובדה שהוא בעצמו חי בגלות. בראש הנבל מובלטת האות ש, המתפרשת בכמה אופנים: שדי, שואה, ששה, שמע ישראל ושלום. בחזית הבסיס שקוע לוח ועליו כתוב: "השואה 1933-1945". בסמוך לנבל ניצבת אבן ועליה לוח עם רשימת שמות מדינות באירופה בסדר א-ב שבהן נרדפו היהודים על ידי הנאצים. הדימוי והכתובת באנדרטה זו מעבירים מסר כללי, מאופק, כמעט ממלכתי, המבכה את הקרבנות, מזכיר את המדינות המעורבות אבל אינו מבקש נקם.
מידע נוסף: האנדטרה היא יוזמה פרטית של ניצולי שואה, שעירית קרית גת הפכה אותה לנחלת הכלל. האנדרטה עוצבה בידי פרד קורמיס, פסל יהודי בריטי, ניצול שואה, שתרם את דגם האנדרטה לעירית קרית גת והפסל אמנון בן מנשה הקים אותה. האנדרטה נתרמה על ידי הגברת ג'ני פינק ממשפחת סנדר לזכר משפחתה, והמערכת הקולית תוכננה על ידי טוביה כ"ץ, לזכר הוריו.
