מיקום בארץ:תל אביב- קרית שאול
מיקום הקהילה:מחוז קיילצה, פולין
סוג:אנדרטה
תאור
אוכלוסיה יהודית לפני השואה: 4,276 יהודים ב-1921
אוכלוסיה יהודית לאחר השואה: נפשות אחדות
האזכור הראשון לקהילה יהודית בוולברום מופיע בתחילת המאה ה-18, אך סביר להניח כי היו יהודים שהתגוררו בעיירה עוד קודם-לכן. במהלך המאה ה-19 הלך והשתפר מעמדם של יהודי וולברום. צו מלכותי התיר להם לעסוק בכל סוגי המסחר והתעשייה. מספר משפחות יהודיות בוולברום שלטו בשוק הכנת המשקאות החריפים בעיירה וסיפקו תעסוקה ליהודים רבים. בנוסף על-כך, גם מעמדה של הקהילה בקרב הציבור היהודי במחוז עלה, לאחר שהאדמו"ר יצחק מנחם רוטנברג התיישב בעיר והפך אותה למרכז חסידי פופולארי.
עד לסוף המאה ה-19 כבר פעלו בוולברום סניפים של אגודות ותנועות פוליטיות שונות. ערב מלחמת העולם הראשונה הוקם סניף של תנועת "המזרחי". בבחירות לעיריית וולברום שנערכו בשנת 1927 התמודדה "רשימה יהודית מאוחדת", שכללה את כל התנועות היהודיות בעיר, מלבד תנועת "הבונד". הרשימה זכתה ב-8 מושבים מתוך 18 המושבים בעירייה.
בפרוץ מלחמת העולם השנייה התגייסו מספר יהודים מוולברום לצבא הפולני, והיו מהם שנהרגו בקרבות. וולברום נכבשה בידי הצבא הגרמני ב-5 בספטמבר, פחות מארבעה ימים לאחר פרוץ המלחמה.
באוקטובר 1939 הוכללה וולברום בשטח ה"גנרל גוברנמן", אזור השלטון העצמי הפולני, שהיה למעשה שלטון בובות בידיהם של הנאצים. קצת לאחר-מכן הוקם בוולברום יודנראט, בראשותו של יחיאל אנגלרד.
באמצע שנת 1940 החלו הגרמנים להזרים פליטים יהודים לתוך וולברום. כ-3,000 יהודים מקראקוב הגיעו לוולברום, ונוספו לאלפי היהודים שכבר התגוררו בעיירה בצפיפות ובדוחק. היודנראט ארגן חלוקה של מזון במחיר סמלי בכדי לתמוך בכל הרעבים ללחם. נוסף על כך ניהל היודנראט מחלקת תברואה שבראשה עמדו שני רופאים ורוקח.
עד אמצע 1941 המשיכה לפעול בוולברום קבוצה של "הבונד". פעילי התנועה המרכזיים – מאיר מורמן, חיים ויסוקייר ומשה רוטמנש, הקימו בוולברום רשת של סיוע כלכלי לפועלי עבודות הכפייה של הגרמנים. רשת הסיוע הזו הייתה בנויה על עיקרון של תרומה הדדית בין הפועלים השונים, ורבים הסתמכו עליה בשנים הקשות ביותר.
במוצאי חג הפסח של שנת 1942 נצטוו היהודים לעבור להתגורר ברובע גטו סגור ומוקף גדר. תנאי תברואה ירודים והרעב הכבד גרמו למותם של אלפי בני-אדם כתוצאה ממחלות.יותר ויותר יהודים נשלחו למחנות ריכוז, מחנות עבודת כפייה וגם למחנות ההשמדה.
לאחר האקציה הראשונה נותרו בוולברום רק כמה מאות יהודים, רובם קרובי משפחותיהם של אנשי היודנראט ושוטרי המשטרה היהודית. הם הועסקו במיון הרכוש שנותר מאחור, והתגוררו כולם יחד סמוך לבית המדרש שהוסב לבית-חולים. בתחילת נובמבר 1942 נערכה האקציה השנייה והאחרונה. היהודים המעטים שנשארו בוולברום נלקחו ליער סמוך והוצאו להורג ביריות.