תאור
האנדרטה היא קיר אבן המקיף רחבה קטנה מעוגלת, ויוצר מקום תחום עם פתח כניסה ששביל צר מוביל אליו. בקיר ארבע גומחות בהן מפוסלות קבוצות של דמויות מאותה האבן. הקבוצה הימנית פורצת את הגומחה הרבה מעבר לגובה הקיר, והגומחה הקיצונית משמאל קטנה מאוד. בהמשך הקיר, בסמוך לפתח, בצד שמאל חקוקים דבריה של טוסיה, אישיות מרכזית בתנועת השומר הצעיר בפולין בימי מלחמת העולם השנייה: "ישראל אובד לעיני, אני פורסת את כפי וקצרה ידי מהושיע, הושיעו". עצם חקיקת דבריה באבן מהווה הנצחה וזיכרון של דמותה ואישיותה.
בפתח הכניסה, בגומחה הימנית, דמות האם והילד הבולטת בגודלה יותר משאר הגומחות. הדמויות בשלושת הגומחות האחרות פונות לכיוון האם והילד. בגומחה הקטנה, הקיצונית משמאל, מתוארת דמות קטנה מכונסת ומקופלת, המסתירה את ראשה בין ברכיה. הדמות מכונסת כאילו היא מנסה לחזור למצב עוברי, למצב של ביטחון העובר בבטן אמו. אמו כבר לא נמצאת אתו כדי להגן עלי, אז הוא נדחק למחבוא, כמו מקומות המסתור הבלתי אנושיים שמצאו להם היהודים מפני איום המוות שהטילו עליהם הנאצים.
בגומחה הבאה חמש דמויות סכמאתיות בצדודית ללא פנים - ארבע כפופות לאותו צד והדמות החמישית גוחנת מעליהן לצד המנוגד, וכולן יחד הופכות לגוש או ערימה אחת. נראה כאילו הדמות הגוחנת מתאמצת לאסוף את הדמויות האחרות חזרה אל חיקה, בניסיון לגונן עליהן. שתי הדמויות הנמצאות למטה, מתוארות בידיים מכונסות, מנסות להידחק אל חיקה כדי להינצל. שתי הדמויות שלמטה, מרימות ידיים ונאחזות בדמות העליונה הגוחנת, כמבקשות ממנה שתגן ותציל אותן, אבל איננה מצליחה. בגומחה הבאה, שבע דמויות סכמאתיות בצדודית, העומדות בשורה צפופה בזו אחר זו ופונות לאותו הכיוון.
כל הדמויות בגובה שווה ללא פנים, וידיהן צמודות לצדי הגוף. שש דמויות מקוצרות נראות עומדות מאחורי בסיס האבן, והדמות האחרונה בשורה שלמה ועומדת בצמוד לבסיס האבן. תיאור הדמויות ההולכות בתהלוכה לכיוון אחד ברור כשהן זהות בצורתן, נותן את התחושה של השלמה עם הגורל, איבוד הזהות האישית עד כדי אנונימיות והליכה אל המוות כ'צאן לטבח'.
מידע נוסף: האנדרטה הראשונה והיחידה שהוקמה בארץ-ישראל כתגובה לשואה עוד לפני קום המדינה. חברי הקיבוץ מכנים את האנדרטה 'פינת הגולה'.
