מיקום בארץ:תל אביב- קרית שאול
מיקום הקהילה:מחוז ווהלין, פולין
סוג:אנדרטה
תאור אוכלוסייה יהודית לפני השואה: 3,120 יהודים ב-1941 אוכלוסייה יהודית לאחר השואה: נפשות אחדות בלבד
האזכור הראשון לקיומה של קהילה יהודית ברדזיווילוב, עיירה שהוקמה באמצע המאה ה-15, הוא מסוף המאה ה-16. יחד עם זאת, עד לסוף המאה ה-18 התגוררו בעיירה פחות מעשר משפחות יהודיות. בסוף המאה ה-18, בעקבות חלוקתה מחדש של פולין, הפכה רדזיווילוב לעיר גבול שהתקיימו בה מסחר וכלכלה ערים יחסית. ראשי העיירה היו מעוניינים בהתיישבותם של יהודים במקום, בגלל תרומתם למסחר. במהלך המאה ה-19 הוקמו בעיירה בית-כנסת ובית-חולים יהודי. בעיירה פעלו שני בתי-ספר יהודיים חילוניים, בנוסף לחדר תלמוד-תורה. בתחילת המאה ה-20 החלו לפעול בקרב הקהילה תנועות נוער ציוניות. התנועות הסוציאליסטיות כמו "הבונד" ו"פועלי ציון" לא קיימו פעילות ברדזיווילוב. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה סופחה רדזיווילוב לברה"מ. הסובייטים חיסלו את מעט התשתית הפוליטית והארגונית שהייתה קיימת בעיירה בכלל ובקהילה היהודית בפרט. בתי-הספר היהודיים הומרו לבתי-ספר סובייטיים רגילים עם תכנית לימודים דלה ושטיפת מוח קומוניסטית. שנתיים לאחר מכן, ביוני 1941, נכבשה העיירה על-ידי הצבא הגרמני. שוטרים אוקראינים שסייעו לגרמנים העלו באש את בית-הכנסת וכל ספרי התורה שהיו בו. ב-15 באוגוסט הקימו הגרמנים יודנראט ברדזיווילוב. הם ביקשו ממנהיג הקהילה וידרהורן לעמוד בראש היודנראט, אך הוא שמר על כבודו, סרב לבקשה, ושילם על כך מחיר כבד. באפריל 1942 נסגרו יהודי העיירה בגטו, וחודש וחצי לאחר-מכן התבצעה האקציה. יותר מ-1,500 יהודים נרצחו בבורות ירייה. כמה עשרות יהודים הצליחו לברוח ומצאו מחסה אצל אוקראינים נוצרים-בפטיסטים, שסייעו להם להינצל למרות הסכנה שהייתה כרוכה בכך. ב-6 באוקטובר נרצחו אחרוני ברדזיווילוב. בתום מלחמת העולם השנייה חזרו לרדזיווילוב כמה עשרות יהודים שעסקו בעיקר בניסיונות לגלות מה עלה בגורלם של ילדים יהודים שאומצו ע"י משפחות נוצריות באזור. כעבור כמה שנים עזבו כולם את העיירה. נכון להיום לא מתגוררים יהודים ברדזיווילוב.