חוטין

תאור
אוכלוסייה יהודית לפני השואה: 5,800 יהודים ב-1930

העדות הראשונה לכך שיהודים התגוררו באזור חוטין מגיעה עוד מימי החשמונאים(!), בדמותו של מטבע יהודי מן התקופה. עם זאת, ייתכן שהמטבע נשמר על ידי-יהודים והגיע לחוטין בתקופה מאוחרת יותר. כך או כך, הקהילה היהודית בעיירה החלה להתארגן רק במהלך המאה ה-18. בחוטין התיישבו סוחרים רבים, בעיקר טורקים, ארמנים ויהודים, מכיוון שהיא ישבה על אם הדרך למערב אירופה.

במהלך המאה ה-19 התייצב מעמדם הכלכלי של יהודי העיירה והפעילות התרבותית-קהילתית התרחבה. הוקמו בתי-ספר יהודיים, הפוליטיקה היהודית נכנסה לעיירה ותנועות הנוער הציוניות פתחו בה סניפים. למרות זאת, בסוף המאה ה-19, בעקבות הפוגרומים שהתרחשו בכל רחבי מזרח אירופה, עזבו יהודים רבים את האזור, כולל גם את חוטין. רובם היגרו לארה"ב, ומיעוט מביניהם למערב אירופה או לארץ ישראל.
בחוטין היו כמה בתי-כנסת, כמו גם בית חולים יהודי, בית-אבות יהודי חברה קדישא, שני בתי-ספר יהודיים וספרייה יהודית.
חוטין נכבשה על-ידי הצבא הסובייטי ב-28 ביוני, 1940. התגובות לפלישה הסובייטית בקרב הקהילה היהודית היו מעורבות. הקומוניסטים והסוציאליסטים ראו בכך ברכה, ואילו בעלי מקצועות חופשיים, כמו גם אנשי דת, חששו מהשלטון הקומוניסטי, אך הודו כי הוא עדיף על פלישתה של גרמניה הנאצית לאזור. במשך פחות משנה הצליחו הסובייטים לגרום נזק כבד לקהילה היהודית. הם חיסלו את כל המוסדות, התנועות הפוליטיות ותנועת הנוער; הלאימו את כל המפעלים והבנקים, כולל אלה שהיו בבעלות יהודית, והגלו פעילים פוליטיים בולטים, בעיקר סוציאליסטים וציונים.
חוטין נכבשה ע"י הצבא הגרמני בתחילת יולי, 1941. לכיבוש היבשתי קדמה סדרה קשה של הפצצות מן האוויר, כולל הפצצה מדויקת של בית-החולים בעיירה, שכתוצאה ממנה נרצחו עשרות ילדים.
ב-31 ביולי, 1941, גורשו כל יהודי חוטין למחנה הריכוז סקורן, ורובם נרצחו בהמשך או גוועו למוות.