ועידת התביעות

אופי הפעילות:

ועידת התביעות, או בשמה הרשמי "הוועידה היהודית לתביעות חומריות נגד גרמניה", הוקמה באוקטובר 1951 על ידי היו"ר המשותף של הסוכנות היהודית ונשיא הקונגרס היהודי העולמי, ד"ר נחום גולדמן. היוזמה להקמת הארגון באה מממשלת ישראל ונועדה להעניק גיבוי ציבורי יהודי בעולם להחלטת ישראל לפתוח במשא ומתן ישיר עם גרמניה המערבית על הסכם השילומים. במשא ומתן עם מערב גרמניה יצגה ועידת התביעות את ניצולי השואה שחיו מחוץ למדינת ישראל ופעלה על מנת להבטיח פיצויים אישיים לניצולי השואה והשבת רכוש הנספים בשואה ללא יורשים שנותר בשטחה של גרמניה.
בהצהרה שנשא קאנצלר מערב גרמניה, קונרד אדנאואר, בפני הבונדסטאג, בספטמבר 1951, הוא הכשיר את התנאי למשא ומתן הישיר עם נציגי ישראל והעם היהודי, כאשר הביע את נכונות ממשלתו לתשלום פיצוי "חומרי ומוסרי", בגין "פשעים שלא ניתן לתארם שבוצעו בשם העם הגרמני..."
חודש אחר כך כינס ד"ר גולדמן בניו יורק פגישה בהשתתפות 23 ארגונים יהודיים לאומיים ובינלאומיים, שבסופה נולדה ועידת התביעות. מועצת המנהלים של הוועידה החדשה כללה קבוצות שלקחו חלק בהקמתה, וכל ארגון חבר מינה שני חברים.
ב-10 בספטמבר 1952, לאחר שישה חודשי משא ומתן, שנוהל במקביל בין נציגי גרמניה לבין נציגי ממשלת ישראל ונציגי ועידת התביעות הושג הסכם הידוע בכינויו "הסכם לוכסנבורג". עם ממשלת ישראל נחתם "הסכם השילומים" ועם ועידת התביעות נחתמו שני פרוטוקולים: פרוטוקול מספר 1 קרא לחקיקת חוקים אשר יפצו את קורבנות הנאצים באופן ישיר לגבי תביעות פיצויים והשבת רכוש שנגרמו מרדיפות הנאצים, והבטיח מעמד מייעץ לוועידת התביעות במהלך חקיקה זו. בהתאם לפרוטוקול מס. 2, ממשלת גרמניה התחייבה לשלם לוועידת התביעות כפיצוי קולקטיבי סך של 450 מיליון מרקים גרמני לשם מתן סיוע, ושיקום של קורבנות רדיפות הנאצים, מחוץ למדינת ישראל.
לאחר הקמתה של ועידת התביעות, ובמשך עשרות שנים היו נציגיה פעילים במשא ומתן על ממשלת גרמניה ובכל שלבי החקיקה של הפיצויים לנרדפי הנאצים, בהקמת קרנות מצוקה לסיוע לניצולי שואה נזקקים, ובאמצעות הזרוע שלה בגרמניה ("ארגון היורשים") באיתור רכוש הנספים בשואה ללא יורשים, קודם לכן בשטחה של מערב גרמניה ואחרי איחודה של גרמניה בחלקה המזרחי. התמורה ממימוש נכסים אלה מאפשרת לוועידת התביעות להקצות סכומי כסף למאות גופים יהודיים בארצות שונות בעולם, בהם ישראל, במטרה לסייע לניצולי השואה החיים בתחומן. בנוסף – ועידת התביעות יכולה להעביר תמיכות לתוכניות שונות שנועדו לטפח ולשמר את זיכרון השואה. במסגרת חוק הפיצויים הגרמני הבסיסי (BEG), למעלה מ- 278,000 ניצולים זכו לרנטה חודשית שוטפת ורבבות קיבלו פיצוי חד פעמי מקרנות המצוקה.
עם איחודה של גרמניה בראשית שנות ה-90 ניהלו נציגי ועידת התביעות משא ומתן אינטנסיבי עם נציגי גרמניה על מנת לתקן את העיוותים שנוצרו במרוצת השנים במערכת הפיצויים לניצולי השואה בכלל, וכלפי ניצולי שואה שהתגוררו במזרח אירופה ובשטחי ברית המועצות, בפרט. כתוצאה ממאמצים אלה הוקמו קרן סעיף 2 וקרן של מרכז ומזרח אירופה. קרנות אלה הבטיחו תשלומים חודשיים שוטפים לניצולי השואה שעברו מחנות ריכוז, גטאות, או חיו בתנאי מסתור ושעד אז לא זכו לשום פיצוי, או זכו לפיצוי מזערי.
ועידת התביעות היתה שותפה פעילה גם בהקמת הקרן הגרמנית לתשלום פיצויים חד פעמיים לעובדי כפיה לשעבר (קרן "הזיכרון, האחריות והעתיד"), כמו גם במשא ומתן על הסדר עם הבנקים במסחריים בשוויץ ועם חברות הביטוח.
הארגון היה אחראי גם לניהול משא ומתן עם ממשלת אוסטריה בכל הנוגע לפיצויים של ניצולי השואה יוצאי מדינה זו.

כתובת:
רח' קרליבך 25 תל אביב, ת.ד. 29254 ת"א, ת.ד. 29254 ת"א 6129201

טלפון:
03-5194400

פקס:
03-5100906

כתובת אתר האינטרנט:
http://www.claimscon.org/

עם איחודה של גרמניה בראשית שנות ה-90 ניהלו נציגי ועידת התביעות משא ומתן אינטנסיבי עם נציגי גרמניה על מנת לתקן את העיוותים שנוצרו במרוצת השנים במערכת הפיצויים לניצולי השואה בכלל, וכלפי ניצולי שואה שהתגוררו במזרח אירופה ובשטחי ברית המועצות, בפרט.