מרכז הארגונים מסכם שנת פעילות נוספת
הרחבת מעגל הזכאים, מיצוי זכויות, שיפור איכות החיים והגדלת התקבולים בארץ ומחו"ל – כל אלה עמדו בלב פעילותו של המרכז בשנת 2016
עמרי מריאן
ראשי ארגונים החברים במרכז הארגונים של ניצולי השואה, התכנסו ב-18 בדצמבר בכפר המכבייה כדי לסכם את פעילות המרכז לשנת 2016. באו לברך ולספר על פעילותם למען הניצולים ח"כ טלי פלסקוב, מנכ"ל המשרד לשוויון חברתי אבי כהן ומנהלת הרשות לזכויות ניצולי השואה עופרה רוס. אורח הכבוד בכנס היה השופט הגרמני, ד"ר יאן רוברט פון-רנסה, שפעל להסרת עיכובים מנהליים ומשפטיים שעיכבו תשלום פיצויים לניצולי שואה שהועסקו כעובדי כפייה בגטאות על ידי הנאצים. יו"ר מרכז הארגונים, קולט אביטל, סיפרה כי לאחר שנודע בפברואר השנה כי השופט יועמד לדין משמעתי בשל "פגיעה בשמה הטוב של מערכת המשפט הגרמנית", העילה להעמדה לדין הייתה ראיונות שהוענקו על ידי השופט, בין היתר לתקשורת הישראלית, במטרה לחשוף את השיטות שבהן פעלו הרשויות הגרמניות במכוון כדי לעכב את תשלום הפיצויים לעובדי הגטאות, למרות חוק שהעביר הבונדסטאג הגרמני להסדרת העניין. מיד עם היוודע דבר העמדתו לדין, החל מרכז הארגונים בסדרה של מאמצים להסיר את רוע הגזירה. עצומה הקוראת שלא להעמידו לדין נשלחה בחודש מרץ לראשת ממשלת נורדריין וסטפאליה שם התנהל המשפט. בעקבות לחץ זה, הושגה בספטמבר פשרה לפיה לא יועמד פון רנסה לדין.
כשפנה פון רנסה לראשי הארגונים, ניכרה ההתרגשות הרבה בדבריו. הוא סיפר כי התאהב בישראל במהלך ביקוריו הרבים בה, וכי בעיניו הדבר החשוב ביותר במאבק שניהל היה לא רק הפיצוי הכספי שקיבלו עובדי הכפייה, אלה הצורך של המערכת הבירוקרטית הגרמנית לעמוד מול העובדות שנחשפו בפניה ולהכיר בקיומן קבל עם ועדה. "אני רוצה להודות לך קולט על פנייתך למדיה ולראשת ממשלת נורד ריין וסטפליה, ולדרבון משרדי החוץ בשני הצדדים. מצאנו סוף טוב לסיפור עצוב. האמת על השואה נחשפה. אי אפשר היה לעמוד מול העובדות והבירוקרטים שדחו את תביעותיכם שגו. תודה מקרב לב לכל מי שכתב וחתם על העצומות", אמר פון רנסה.
פעילות המרכז בשנת 2016 כללה סדרה של מפגשים עם ניצולים בכל רחבי הארץ בכנסים שנועדו למיצוי זכויותיהם, אך במהלך סקירתה עמדה אביטל גם על סדרה של מהלכים שהמרכז יזם או היה שותף להם, ושנועדו כל כולם לסייע בידי הניצולים. בעניין ההתנגדות להעברת הטיפול בניצולי שואה ממשרד האוצר למשרד הרווחה אמרה אביטל, כי "ניצולי שואה אינם מקרי סעד. השר כץ מבקש לחסל את הארגונים,ולסגור את הקרן לרווחת ניצולי השואה. לא ניתן לחסל את הארגונים. הוועד המנהל של מרכז הארגונים קיים כנס חירום בנושא והחליט לצאת בהפגנה במידה וההחלטה תתקבל בממשלה". עוד ציינה אביטל, כי מרכז הארגונים פתור מתשלום ארנונה לארגונים בעזרת הצעת חוק שהגישו בשמו חברי הכנסת שולי מועלם, דב חנין ואלעזר שטרן. "בשלב זה" אמרה אביטל, "משרד הפנים מתנגד להצעה".
החזר כספי מקופת חולים כללית: לאחר מאבק משפטי שהחל ב-2010, ובהתאם להסדר פשרה שהושג, החלו ניצולי שואה לקבל מקופ"ח כללית החזר כספי בגין גביית יתר של הקופה. תשלום ההחזרים נעשה בהתאם להסכם פשרה שאושר במסגרת תובענה ייצוגית נגד שירותי בריאות כללית להחזר עבור תשלומים שבוצעו החל משנת 1995 בגין דמי השתתפות עצמית בעבור רכישת תרופות או טיפולים רפואיים. מטרתו של ההסדר היא ביצוע החזר של כספים ששילמו ניצולי שואה המקבלים רנטה בגין מחלות מוכרות.
הכנסת אישרה: 100 מיליון ₪ לניצולים מקבלי הבטחת הכנסה: עם פתיחת מושב החורף של הכנסת ב-3 בנובמבר, אושרה בקריאה שנייה ושלישית הצעת החוק של ח"כ טלי פלוסקוב (כולנו), ודב חנין (הרשימה המשותפת), אשר תגדיל את הקצבה שמקבלים ניצולי השואה. הצעת החוק צפויה להעניק לכ-6,000 ניצולים שעלו ארצה לאחר ה-1 באוקטובר 1953, ואשר מקבלים הבטחת הכנסה, תוספת של כ-1,200 ₪ בחודש.
החלטות מנהליות של שר האוצר בזכויות ניצולים: יוצאי מרוקו ואלג'יריה שסבלו הגבלות בתחומי חיים שונים במסגרת שלטון וישי בתקופת הרלוונטית, וכן יוצאי עיראק שחוו את אירועי הפארהוד, ובמסגרתם סבלו ממעשי אלימות שננקטו נגדם, או שחזו במעשי אלימות – יהיו זכאים, לפנים משורת הדין, למענק הטבות שנתי בסך 3,600 ₪, ולפטור מלא מרכישת תרופות מרשם הכלולות בסל שירותי הבריאות.
זכויות ניצולים עובדי כפייה מרומניה – מי שביצע עבודה בכפייה על פי צו שלטוני שהוצא נגד יהודים, במשך תקופה רצופה ומשמעותית, והיה צפוי לעונש לולא ביצע אותה, זכאי לתמלוגים לפי חוק נכי רדיפות הנאצים יהיה זכאי, לפנים משורת הדין, לסיוע בשווי התגמולים וההטבות הניתנים לפי חוק נכי רדיפות הנאצים.
חוק חדש ברומניה למען ניצולי השואה: בחודש אוקטובר השנה העביר הפרלמנט הרומני חוק המעניק לניצולי השואה שחיו על אדמת רומניה בזמן מלחמת העולם השנייה פנסיה חודשית. חוק זה בא לתקן חוק קודם שהעניק זכות זו רק לניצולי שואה אזרחי רומניה. מעתה יוכלו גם ניצולים ממוצא רומני, החיים מחוץ לגבולות רומניה ואינם בעלי אזרחות רומנית, לזכות בפנסיה. החוק החדש קובע שזכאים לקבל את הפנסיה כל אלה שנרדפו על ידי השלטונות השונים ברומניה החל ב-6 ספטמבר 1040 ועד ל-6 במרץ 1945.
הכרה בקבוצה נוספת כזכאית לתגמולים – ילדים שהתלוו להוריהם בעבודות כפייה: מדובר בילדים שהתלוו באופן קבוע ורציף לאחד מהוריהם, לאתר עבודת כפייה, במדינות שפעלו בהשראה ובהשפעה של שלטון גרמניה הנאצית וגרורותיה, בעת שההורה ביצע עבודה בכפייה על פי צו שלטוני שהוצא נגד יהודים, במשך תקופה רצופה ומשמעותית, והיה צפוי לעונש לולא ביצע אותה. זאת, כאשר הילד שהתלווה לאחד מהוריו היה נתון לאותם תנאים אשר חלו על ההורה.
תגמול חודשי לניצולי שואה יוצאי פולין: ממשלת פולין, באמצעות המשרד לווטרנים ולקורבנות הרדיפות Office for War Veterans and Victims of Oppression)), החל מאפריל 2015, תשלום תגמול חודשי לווטרנים ולנרדפים ילידי פולין המורחבת, בסכום של 403 זלוטי (כ-95 יורו). מרכז הארגונים מרכז את נושא זה במשרדינו בת"א על ידי שליחת טפסים, מענה טלפוני, סיוע במילוי הטפסים ושליחת מכתבי תשובה מפולין. עד כה טיפל מרכז הארגונים בלמעלה מ-3,000 ניצולי שואה יוצאי פולין, מהם כ-2,000 ביקרו במרכז. 1,500 פניות נמצאות עדיין בטיפול שוטף. כ-612 איש קיבלו תשובות חיוביות והתחילו לקבל את התגמול, וכ-174 קיבלו תשובות שליליות.
משא ומתן עם גרמניה (ועידת התביעות): מרכז הארגונים נוטל חלק במו"מ השנתי של ועידת התביעות עם משרד האוצר הגרמני. לאחרונה אושרה תוספת של 600 מיליון דולר לשלוש השנים הקרובות עבור שעות טיפול בית לניצולי שואה. סכום זה נועד עבור ניצולי שואה בכל העולם. בשנת התקציב 2017 יעמדו לרשות ועידת התביעות כ-315 מיליון יורו. המענק החד פעמי לילדי שואה: כ-65,016 ניצולי שואה בכל העולם קיבלו את המענק, מהם 37,899 בישראל.
איל"ר מגייסת תמיכה אירופית במאבק להשבת רכוש: בפעם הראשונה בהיסטוריה הצהיר נשיא הפרלמנט האירופי על תמיכתו החזקה בהשבת רכוש שנבזז בשואה ובנושאים אחרים הקשורים לשורדים, בעקבות מאמצי איל"ר (ארגון יהודי עולמי להחזרת רכוש) באיחוד האירופי. במכתב ששלח נשיא האיחוד, מרטין שולץ, ליו"ר הברית האירופית לניצולי שואה (EAHS), ביטא תמיכה מלאה בהחזרת רכוש שנלקח שלא דין מקהילות וקרבנות יהודים בשואה. ואילו שרת המדינה הבריטית לענייני חוץ, הברונית ג'וזי אנליי, אמרה "אנו נמשיך ללחוץ למען ההכרה המתחייבת בקרבנות במדינות כמו פולין ומקומות נוספים. אנו מעריכים את מערכת יחסי העבודה הקרובים עם שני הארגונים שלכם בקידום העניין".
חוק ורשה: ב-17 בספטמבר 2016 אישר הפרלמנט הפולני את "חוק ורשה" לפי וניתנת לבעלי נכסים שהגישו בעבר תביעות לרכוש פרטי תקופה של שישה חודשים להגיש את התביעות מחדש. מדובר ב-2,613 נכסים בעיר הבירה. עיריית ורשה פרסמה את רשימת הנכסים , ללא שמות הבעלים. החוק קובע שאם בעלי הנכסים לא יחדשו את תביעתם בפרק זמן זה, יהפוך רכושם לרכוש ממשלת פולין.
שדרוג אתר מרכז הארגונים: לאחרונה עבר אתר מרכז הארגונים של ניצולי השואה שדרוג נרחב. מלבד עיצוב חדש ומודרני ברוח התקופה, הוכנסו בו שינויים טכנולוגיים שבעזרתם הושגו המטרות הבאות: 1. לתת בית לארגונים שאין להם אתר, או שקשה להם לנהל את תוכנו. כתבות שישלחו למרכז הארגונים יועלו בהקשר לארגון ששלח אותם. הכתבות יכולות לכלול מידע על אירועים, הזמנות, הנצחה ועוד. 2. האתר מתאים עתה גם למחשב עם מסכים גדולים ורחבים, אך גם למכשירים הניידים כמו טלפונים חכמים וטאבלטים, על מנת לאפשר לכל אחד ובכל גיל לראות את המידע בכל מקום. 3. באתר הוכנסה טכנולוגיה המאפשרת לאנשים בעלי מוגבלות (בעיקר ראיה) לצפות בו עם צבעי רקע בקונטרסט גבוה, או פונטים גדולים. כאשר לוחצים על הכפתור שעליו תמונת כסא גלגלים, ניתן לבחור את הדרך הרצויה לצפות באתר. 3. הטכנולוגיה של האתר שודרגה למה שנקרא "קוד פתוח" על מנת לתת מענה מיטבי לניו-מדיה (פייסבוק, יוטיוב ועוד). בנוסף לכך ניתן יהיה להוסיף תגובות, להעלות תמונות ועוד.
תוכן האתר נשאר דומה למה שהיה, והוא מכיל מידע על כל הארגונים החברים בארגון הגג, כתבות שונות בנושא השואה וניצוליה, מידע על זכויות ניצולי השואה, כתבות ומידע על אירועים וכנסי הסברה, גלגל חדשות בדף הראשון לאספקת מידע מהיר, ארכיון של גיליונות "מזכר" לצפייה מקוונת ועוד. כמו כן, כל מי שירצה לפנות למרכז הארגונים, בכל נושא, מוזמן לדף "צור קשר" ודרכו לשלוח את בקשתו.
מוקד סיוע לניצולי שואה: המשרד לשוויון חברתי מפעיל את מוקד 8840* המעניק מידע לאזרחים הוותיקים וניצולי שואה אודות כלל הזכויות, השירותים וההטבות המגיעים להם. המוקד מטפל בפניות אזרחים ותיקים בנושאים הבאים: זכויות האזרח הוותיק, ביטוח לאומי, זכויות ניצולי השואה, בריאות, דיור, פנסיה, הכנה לפרישה, רווחה, צרכנות, תרבות, פנאי וכל נושא הקשור לחיי היום יום של האזרח הוותיק. לדברי עירית גוטמן, מרכזת בכירה באגף לפניות הציבור, "מעבר למתן מידע על זכויות בשיחת טלפון או במכתב, המוקד מסייע במימוש הזכויות ובפתרון בעיות אל מול הרשויות השונות, גופים חיצוניים, ציבוריים ופרטיים, מקשר למשרדי הממשלה השונים ומסייע לאזרחים הוותיקים בקבלת השירותים והזכויות. בנוסף, המוקד מסייע לניצולי השואה לברר את זכויותיהם ולממשן אל מול גופים בארץ ובחו"ל. במקרים בהם ניצול השואה נדרש למלא טפסים וככל שניתן נשלח מתנדב לסייע במילוי הטפסים ושליחתם".