יד לילד

תאור
באתר ההנצחה "יד לילד" ביקשו אנשי בית לוחמי הגטאות להדגיש את פועלם וחלקם של הילדים בחיי הגטו: הפצת עיתוני מחתרת, הברחת נשק, העברת הודעות וּבניית בונקרים, וכן השתתפות בלחימה במרד נגד הגרמנים. המבנה בנוי חרוט מרכזי ומסלול תצוגה המקיף אותו בשני סיבובים יורדים. החרוט כולל שלושה אולמות: אולם הנצחה במפלס הכניסה, אולם קורצ'אק במפלס הביניים, ואולם נר התמיד במפלס התחתון. המבקר צועד במבוא הנראה כפרוזדור שהולך ונעשה צר.

קיר המבוא הימני תומך ברציף שיפועי, והקיר השמאלי חצוב בשיפוע בגבעה, דבר שנותן תחושה של הליכה בירידה אל הכניסה. סביב לקיר של אולם ההנצחה העגול קבוע ספסל עשוי מתכת, והרצפה עשויה מתכת אף היא. במרכזה לוח עגול, ועליו כיתוב מואר בעברית ובאנגלית מתוך שירו של פאבל פרידמן, שהיה ילד בגטו טרזיינשטאט: "כי פרפרים אינם חיים בגטו. . ."; "Butterflies don't live here, in the Ghetto . . .".

בהמשך מונחים לוחות מתכת מחוררים היוצרים יחד צורה של שמש. חלון ויטראז' צבעוני קבוע בתקרת האולם, ובקירות קבועים חמישה עשר חלונות ויטארז' צבעוניים על פי ציורי ילדים מגטו טרזינשטדט - כולם מעשה ידיהם של רומן וארדין הלטר. מסלול תצוגה, שעוצב על ידי אורי אברמסון ורונית לומברוזו, מקיף את החרוט שבמרכז. פני החרוט מכוסות שורות שורות, בעברית ובלועזית, שמות ילדים שנספו בשואה. כתיבת השמות על החרוט נראית כמצבה אחת גדולה כללית לזכר הילדים קרבנות השואה. מסלול התצוגה פתוח כלפי החרוט, כך ששמות הילדים והאור החודר דרך לבני הזכוכית ברווח שבין שני האלמנטים, מלווים את המבקר לאורך כל המסלול. קירות מסלול התצוגה צבועים כחול עמוק, המהווה רקע המלווה את התצוגה הבנויה ממיצבים תלת-ממדיים, המציגים את אירועי השואה ברצף כרונולוגי.
פס קול של קולות ילדים המספרים סיפורים בגוף ראשון על גורלם בתקופת השואה, מלווה את הצופה לאורך כל התצוגה. בסוף מסלול ההליכה הסיבובי מגיע המבקר אל אולם 'נר התמיד' המשמש כמקום זיכרון והתייחדות עם הקרבנות. האולם הוא חלל עגול, ובו שישה מפלסים מעגליים שקועים ההולכים וקטנים. במפלס האחרון דולק 'נר התמיד'. המראות, הקולות והשמות של ילדים רבים שעברו את השואה, שהמבקר רואה ושומע במהלך שהותו בחלל ההנצחה, מתחברים לסיפור על עולם של ילד בשואה המייצג את עולמם של מיליון וחצי הילדים שנספו בשואה.

מידע נוסף: הקיבוץ שוכן בגליל המערבי, בין עכו לנהריה