סקירת פסקי דין חדשים

פסקי דין אלה עוסקים בקיזוז הכנסות לפי חוק נכי רדיפות הנאצים
ניצולי שואה אשר עלו עד 1953 ומקבלים ממשרד האוצר תגמול לפי הכנסה (נזקק\נצרך), מקוזזות מתגמול זה הכנסות מסוימות לפי החוק וכללי הקיזוז יקבעו מה גובה התגמול שיקבלו לבסוף אותם הניצולים.
במידה וקיזוז ההכנסות יעבור את תגמול הנכות לו זכאי אותו הניצול, הוא יקבל את תגמול הנכות בלבד ולא יהיה זכאי לתגמול נזקק\נצרך ולהטבות הנלוות לו (כגון הטבות מהחברה להשבה למקבלי תגמול נזקק). להלן מספר פסקי דין חדשים שניתנו במהלך החודשים האחרונים בנוגע לנושא זה:

1. אי קיזוז הכנסות בן זוג גם אם נכנסות לחשבון המשותף

ב-24.12.2012 ניתן פסק דין בבית המשפט השלום בחיפה שעסק בסוגיה האם יש לקזז דמי שכירות חודשית מנכס הרשום על שם בן הזוג שאותו ירש מהוריו כאשר דמי השכירות מוכנסים לחשבון הבנק המשותף לו ולנכה רדיפות הנאצים (ו"ע 40685-07-12 ) .

בית המשפט פסק כי אין לקזז הכנסות אלו מתוך התגמול לנכה הרדיפות, בין היתר, כיוון שאין חולק שהנכס שבגינו מתקבלים דמי השכירות הוא של בן הזוג שקיבל אותו בירושה ולכן לא מדובר בנכס משותף שנצבר או נרכש במהלך החיים המשותפים.
כמו כן קבע בית המשפט כי לא הוכח כי מדובר בהכנסה שהיא כולה או בחלקה של נכה הרדיפות אלא בהכנסה המגיעה לבן זוגו ורק לאחר כך נכנסת לחשבון המשותף.

בית המשפט הבהיר גם כי "יש להבדיל משיוך ההכנסה הנכנסת לחשבון המשותף, הרי התשואה או רווח ההון הצומח מהכספים שבחשבון צריכים להיזקף בחלוקה בין השותפים. הווה אומר, לצורך שיוך הכנסה יש משמעות מי מכניס אותה לחשבון. מרגע שההכנסה הוכנסה לחשבון המשותף היא יכולה להניב הכנסה אחרת בדמות ריבית\רווח הון ואז ורק אז אותה הכנסה אחרת שייכת לשותפים בחשבון והיא ברת ניכוי ביחס לכל אחד מהם לפי חלקו.
אמת, במקרים מסויימים יכול להיווצר אבסורד כאשר ניצול השואה נשוי לבן או בת זוג המשתכרים ממון רב ואז בגלל שרק הכנסתו נבחנת (ולא הכנסת בני הזוג) יזכה לקצבת נכה "נזקק" כאשר מצבו הכלכלי רחוק מאוד מלהעיד על נזקקות ברם הדבר מצריך תיקון חקיקה."

את פסק דין ניתן להוריד ללא שמו הפרטי, בכדי לשמור על פרטיותו, בכתובת:
http://www.meidashoa.co.il/pdf/40685-07-12.pdf

2. כללי קיזוז הכנסות חברי קיבוץ

ב-4.2.2013 ניתן פסק דין בבית המשפט השלום בחיפה שעסק בניצולה שערערה על כך שמשרד האוצר קיזז את הכנסתה לפי חישוב הכנסתה ברוטו על בסיס הדיווח לביטוח הלאומי ואישור ברית פיקוח אילו היא טענה כי יש לקזז אך ורק את הכנסתה נטו המועברת בפועל לחשבונה (ו"ע 34601-01-13).

לחיזוק טענותיה היא הביאה פסקי דין שבהם קבע בית המשפט בעבר כי יש לקזז לחברי קיבוץ מסוימים את ההכנסות שהתקבלו בפועל ולא על סמך הדיווח לביטוח הלאומי. אולם בית המשפט קבע כי באותם פסקי דין דובר על קיבוצים שלא מפוקחים על ידי ברית פיקוח והובאו שם מסמכים מטעם רואה שבון שהוכיחו כי הכסנתיהם של אותם ניצולים אכן נמוכה ממה שקוזז.

לשם דוגמה, בפסק דין שניתן בשנת 2005 (ו"ע 483/05) נקבע כי קיזוז ההכנסות של ניצולה שחברה בקיבוץ שאיננו מקבל שירותי ביקורת מברית הפיקוח יעשה לפי אישור מרואה החשבון של הקיבוץ לגבי תקציבה החודשי ובנוסף לכך תקוזז גם גמלת הזקנה המתקבלת על ידיה ישירות. פרטים בכתובת: http://meidashoa.co.il/article.asp?menu_id=4&sub_menu_id=102&article_id=522 .

ואילו בפסק הדין החדש דובר בניצולה שלא טענה כי הקיבוץ שלה איננו מפוקח על ידי ברית הפיקוח וגם לא הביאה שום מסמך משום גורם אשר יסתור את הדיווח של ברית הפיקוח לביטוח הלאומי על הכנסתה. היא גם לא הביאה שום הסבר ולא פירטה על מה מקזזים לה את ההפרש בין מה שמדווח לביטוח הלאומי לבין מה שנכנס בפועל לבנק. בית המשפט הניח כי המדובר בקיזוז חלק מהכנסת חבר הקיבוץ המועבר לקופה המשותפת של הקיבוץ למימון השירותים והערבויות ההדדיות אותו, שירותים שאזרחים שאינם חברי קיבוץ נאלצים לשלם עבורם ישירות מתוך הכנסתם.

משום כך קבע בית המשפט כי אם יקוזז אך ורק הסכום שנכנס לבנק הרי שבכך תיווצר אפליה מול הניצולים שאינם חברי קיבוץ ושהכנסתם נכנסת במלואה לחשבון הבנק שלהם והם נאלצים להוציא ממנה הוצאות שונות שחברי הקיבוץ אינם צריכים להוציא כיוון שהם מקבלים שירותים מהקיבוץ.

לסיכום דחה בית המשפט את ערעורה וקבע שכל החלטה אחרת תיצור אפליה מול ניצולים שאינם חברי קיבוץ שמצד אחד הכנסתם נכנסת במלואה לחשבון הבנק ולכן מקוזזת במלואה על ידי משרד האוצר ומצד שני נאלצים להוציא הוצאות שונות שבמקרה של חברי קיבוץ נגזרות מהשירותים שהוא נותן לחבריו.

את פסק הדין ניתן להוריד מאתר בתי המשפט בכתובת: http://www.meidashoa.co.il/pdf/34601-01-13.pdf .

3. קיזוז מחצית מההכנסות מהשכרת נכס השייך לשני בני הזוג

ב- 25.2.2013 ניתן פסק דין באותו בית המשפט שעסק בניצול אשר קוזזה לו מחצית מההכנסה בגין השכרת נכס והוא טען כי אין לקזז כלל הכנסה זו כיוון שההכנסה בגין שכירות הנכס שייכת לאשתו בלבד (ו"ע 14035-02-13).

בית המשפט פסק כי במקרה שלפנינו העבר בנוגע לניהול העסק על ידי בן הזוג ולרישומו על שם אשת הניצול איננו רלבנטי ושאין חולק כי העסק הוקם בשיתוף ופרנס את שני בני הזוג וכיום הנכס המושכר רשום על שם שניהם ודי בכך. לאור זאת דחה בית המשפט את הערעור.

את פסק הדין ניתן להוריד מהכתובת:
http://www.meidashoa.co.il/pdf/14035-02-13.pdf .

4. כללי קיזוז הכנסות מרווחי הון על תוכניות חסכון

ב- 4.3.2013 ניתן פסק דין באותו בית משפט שעסק בחישוב ההכנסות מרווחי הון מתוכניות חיסכון לפי חוק נכי רדיפות הנאצים (ו"ע 52364-01-13).
משרד האוצר טען כי על פי נוהלי החשב הכללי וכמקובל, החישוב נערך בסוף כל שנת המס ועל פי אישור רווח ההון לאותה השנה כאשר השנה בגלל התשואות בשוק ההון (תוכניות חיסכון) מחושבת התשואה "התיאורטית" לפי 2% במקום 3% בשנים עברו.
משרד האוצר אף הצהיר כי ברגע שיקבל את אישור רווח ההון מהניצולה שהגישה את הערעור, הוא יערוך חישוב מחדש ויזכה אותה עד השקל האחרון ובאופן רטרואקטיבי.

בית המשפט פסק כי הוא לא מצא מקום להתערב בהחלטת משרד האוצר ואין בה שום טעות או אי סבירות קיצונית. את פסק הדין ניתן להוריד מהכתובת: http://www.meidashoa.co.il/pdf/52364-01-13.pdf

אזהרה: המידע נועד למטרות מידע והגברת מודעות לזכויות הניצולים בישראל ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית ו/או תחליף להם ו/או המלצה לנקיטת אמצעים ו/או הימנעות מהם.
> המידע יכול להשתנות עקב נסיבותיו המיוחדות של כל מקרה שלא נכללו בסקירה וערעורים על אותם פסקי הדין שיכולים להתקבל לאחר מכן על ידי ערכאה גבוהה יותר או המלצות חדשות של ועדת שני.
> המידע להלן איננו כולל את מלוא היקף הסוגיות המשפטיות או הנסיבות האישיות השונות שהיו רלבנטיות לפסקי הדין האלו ואשר עלולות שלא להתאים לנסיבותיהם האישיות של קורבנות אחרים של רדיפות הנאצים. משום כך מומלץ לפנות לייעוץ משפטי או לרשות המוסמכת לפני ביצוע פעולה כלשהי בהסתמך על מידע זה. המחבר אינו נושא באחריות כלשהי כלפי הקורא וכל הסתמכות על האמור לעיל הינה באחריות המסתמך ועל דעתו בלבד.