בית המשפט מציין בפסק הדין כי בעת כתיבתו, "עדיין איננו יודעים כיצד תנהג המשיבה ביחס למי שעררו נדחה בפסק דין, אך אנו סוברים שאין להפלות את מי שניסה להוכיח את התביעה עוד לפני שידע שתהיה הכרה גורפת, לעומת מי שהמשיך לשבת על הגדר בחוסר מעש או שעררו טרם נשמע." כתוצאה מכך, פסק בית המשפט, שאותו ניצול יוכר החל מאפריל 2010 – "אשר על כן אנו מורים כי ההחלטה המנהלית יושם על תביעתו של העורר כפי שהיא מיושמת לגבי שאר ניצולי לוב והעורר יוכר מאפריל 2010." לפסק הדין: http://www.meidashoa.co.il/pdf/Lybia1.pdf .
זכויות של עובר בפסק דין אחר שניתן על ידי אותו בית משפט, נדחה ערעורה של מי שנולדה בטריפולי בשנת 1943 אשר לא הצליחה להוכיח שבריחת משפחתה מהעיר היתה עקב רדיפות הנאצים. היא גם לא הצליחה להוכיח שהיא היתה עובר בבטן אימה שהייתה בהריון באותה עת, דבר אשר יכולה לאפשר זכאות לקצבה מכח אותו החוק לפי "הלכת העוברות", גם אם אותו אדם לא עבר בעצמו את אותה רדיפה המוכרת לקצבה". אולם גם במקרה זה התייחס בית המשפט להחלטה החדשה של משרד האוצר לגבי יוצאי לוב ופסק כי אותה תובעת "תוכר על פי חוק נכי רדיפות הנאצים החל מיום 1.4.10 ואילך."
לפסק הדין: http://www.meidashoa.co.il/pdf/lybia2.pdf.
אותו בית דין – פסיקה הפוכה בניגוד לפסקי הדין הנ"ל, שבהם קבע בית המשפט כי התובעים לא הצליחו להוכיח "רדיפה מוכרת", ניתן על ידי אותו בית משפט פסק דין נוסף ב-21.10.2010. במקרה זה מדובר בתובע מלוב שכן הצליח להוכיח שמשפחתו ברחה מהעיר עקב הפחד מרדיפות הנאצים. בפסק הדין קבע בית המשפט כי הזכאות לקצבה תתחיל מיום הגשת התביעה ולא רק מאפריל 2010. חשוב מאוד לציין כי באותו הליך משפטי, משרד האוצר לא התייחס כלל לנושא מועד תחילת הזכאות ובית המשפט ציין כי "בתיק זה לא טענה המשיבה הרשות לזכויות ניצולי שואה שבמשרד האוצר] דבר, גם לא במרומז, באשר למועד תחילת הזכאות באם יתקבל הערר (שהוגש באיחור של כמעט 8 שנים). עוד נקבע בפסק הדין, כי היות ומדיניותה הממשלה ביחס להכרה בניצולי לוב שונתה לאחרונה, והיות ובתיק זה יש כאמור דמיון רב בין הגרסה המקורית שמגלה עילה לעדות שנשמעה בפנינו (מה שלא קורה לעיתים קרובות בתביעותיהם של ניצולי לוב שהגישו תביעות בתחילת העשור), הרי שלא מצאנו מקום להתערב בעניין זה ומועד תחילת הזכאות יהיה מיום הגשת התביעה".
לפסק הדין: http://www.meidashoa.co.il/pdf/Lybia3.pdf
אזהרה: המידע נועד למטרות מידע והגברת מודעות לזכויות הניצולים בישראל ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית ו/או תחליף להם ו/או המלצה לנקיטת אמצעים ו/או הימנעות מהם. המידע להלן איננו כולל את מלוא היקף הסוגיות המשפטיות או הנסיבות האישיות השונות שהיו רלבנטיות לפסקי דין ולהחלטות האלו ואשר עלולות שלא להתאים לנסיבותיהם האישיות של קורבנות אחרים של רדיפות הנאצים. משום כך מומלץ לפנות לייעוץ משפטי או לרשות המוסמכת לפני ביצוע פעולה כלשהי בהסתמך על מידע זה. המחבר אינו נושא באחריות כלשהי כלפי הקורא וכל הסתמכות על האמור לעיל הינה באחריות המסתמך ועל דעתו בלבד.