ב-13.9.2011 ניתן פסק דין חדש בבית המשפט השלום בחיפה לגבי ניצול שואה אשר תביעתו לקבלת קצבה מהאוצר נדחתה עקב כך שנולד בגרמניה והיה שם תושב קבע במשך תקופה מסוימת. ניצול זה, וניצולים רבים יוצאי גרמניה אשר הגישו בעבר תביעה לקצבה ממשרד האוצר, נדחו בטענה כי אינם זכאים לקצבה מישראל כיוון שהסכם השילומים לא מנע מהם להיות זכאים לקצבת נזקי בריאות ישירות מגרמניה.
תביעתם של ניצולים יוצאי גרמניה נדחתה אוטומטית בפסקי דין רבים מסיבה זו, גם אם הם אינם מקבלים כיום כל קצבה מגרמניה וגם אם מעולם לא הגישו תביעה לקצבה זו (לאחר שנת 1969 נסגרה האפשרות לתביעות חדשות וכיום לא ניתן יותר להגיש תביעה לפיצויים מגרמניה לפי חוק זה).
אולם בפסק דין (ו"ע 48270-05-11 צרלמאיר נ' משרד האוצר) התברר שאותו ניצול שואה אכן ניסה לנצל את זכותו והגיש תביעה לגרמניה עוד בשנות ה-50 אך תביעתו זו נדחתה. בית המשפט קבע בפסק דין כי "אנו סבורים כי לסיבת הדחייה יש משמעות, אם נדחה העורר [אותו ניצול] בגרמניה משום שלא נרדף או משום שאין לו עילה או משום שלא הוכיח את תביעתו, ייתכן [בית המשפט הדגיש את מילה 'יתכן' בפסק הדין] ובכך מוצתה עילתו ולא נולדה לו עילה "ישראלית" ומכל מקום גם לא זו הסוגיה בערר זה.
מאידך, אם נדחתה תביעת העורר כנגד גרמניה משום שלא היתה לו עילת תביעה ישירה, או בשל שאלת הנתינות וכיו"ב, קרי לא היתה לו זכות לתבוע את גרמניה – אזי לא מתקיימים התנאים שבסעיף 4 לחוק הפיצויים הגרמני [הסעיף שאפשר ליוצאי גרמניה להגיש תביעה לגרמניה ללא קשר לשנת עלייתם ארצה] ולכן רשאי העורר להגיש תביעה על פי חוק נכי רדיפות הנאצים ולקבל הכרה (בהנחה כמובן שאין מניעה אחרת שאיננה קשורה לסעיף 4 הנ"ל). כך שבפסק דין זה נקבע לראשונה כי יוצאי גרמניה שהגישו תביעה לקצבה מגרמניה לפי חוק הפיצויים הגרמני במהלך שנות ה-50 וה-60 והיא נדחתה, תביעתם כיום לקצבה ממשרד האוצר לא תדחה באופן אוטומטי כפי שהיה בעבר אלא צריך יהיה לבדוק מעתה ואילך מה היתה בדיוק הסיבה לדחייה זו והאם סיבה זו עדיין מאפשרת לאותו ניצול לקבל קצבה ממשרד האוצר לפי חוק נכי רדיפות הנאצים.
במקרה שלפנינו, התקבל הערר של הניצול יוצא גרמניה, כיוון שמשרד האוצר לא הגיש לבית המשפט את תרגום החלטת הדחייה של ממשלת גרמניה ובית המשפט קבע כי "אין צורך להחמיר עם העורר, הוא נדחה בגרמניה, אי הגשת התרגום מחזקת ולו במעט את המסקנה כי אין בהחלטת הדחייה משהו שפועל כנגד העורר. לכן מתקבל הערר." את פסק הדין ללא שמו הפרטי של אותו ניצול, ניתן להוריד מהכתובת: http://www.meidashoa.co.il/pdf/BEG-Rejection.pdf .
אזהרה: המידע נועד למטרות מידע והגברת מודעות לזכויות הניצולים בישראל ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית ו/או תחליף להם ו/או המלצה לנקיטת אמצעים ו/או הימנעות מהם. המידע להלן איננו כולל את מלוא היקף הסוגיות המשפטיות או הנסיבות האישיות השונות שהיו רלבנטיות לפסקי הדין האלו ואשר עלולות שלא להתאים לנסיבותיהם האישיות של קורבנות אחרים של רדיפות הנאצים. משום כך מומלץ לפנות לייעוץ משפטי או לרשות המוסמכת לפני ביצוע פעולה כלשהי בהסתמך על מידע זה. המחבר אינו נושא באחריות כלשהי כלפי הקורא וכל הסתמכות על האמור לעיל הינה באחריות המסתמך ועל דעתו בלבד.