ב-19.9.2011 ניתנו 3 פסקי דין בבתי משפט שונים בישראל שעסקו כולם בזכאות של יוצאי לוב לקצבה ממשרד האוצר הכל, בהתאם להחלטתו שניתנה לפני כשנה להכיר באופן גורף בהלכת הפחד בתקופת השואה בלוב לקצבה החל מאפריל 2010.
פסק דין של בית המשפט השלום בחיפה (ו"ע 32258-06-11 דוריס נגד משרד האוצר) עסק ביוצאת לוב אשר לא הוצעה לה ההחלטה של משרד האוצר לקבלת קצבה משום שבתביעתה הראשונית לא היה אזכור של בריחה בתקופת השואה.
הבעיה העיקרית בתיק היתה שבגרסתה הראשונה שהוגשה בשנת 2002, טענה התובעת במפורש כי נולדה בכפר ושהתה בו מיום הולדתה ועד לאחר סוף המלחמה. ואילו בגרסתה השנייה שהוגשה בשנת 2010, טענה כי נולדה בכלל בטריפולי ומשם ברחה במהלך המלחמה לאותו הכפר.
למרות הסתירה הקשה שבין הגרסאות, החליט לבסוף בית המשפט לאפשר לה קצבה, למרות שבנסיבות רגילות היא היתה נדחית, עקב העובדה שמשרד האוצר החליט להכיר אוטומטית בכל מי שטען שברח בלוב, ועקב העובדה שהכרה זו לא הוצעה לה כלל על ידי משרד האוצר. "יש לומר בגלוי, אילו היה מדובר בתביעה 'רגילה' הרי שינוי הגרסאות, הסתירות ביניהן וההסתברות לקרות חלק מהאירועים היו מטים הכף לחובת העוררת. מנגד, הגישה ביחס לניצולי שואה מקילה מאוד והנטייה היא לתת לכל ספק לפעול לטובתם, הנטייה היא שלא להחמיר וכאשר אנו מדברים על יהודי לוב, קשה להתעלם מההחלטה המנהלית המכירה אוטומטית בכל מי שטוען שברח מבלי שיהיה צריך להוכיח את גרסתו. לעוררת לא הוצעה ההחלטה המנהלית משום שבגרסתה נשוא הערר אין אזכור לבריחה אבל הגישה המקלה מרחפת מעל המקרה שבפנינו."
מקרה זה שונה מרוב התיקים של יוצאי לוב המתנהלים כיום בבתי המשפט ברחבי ישראל, אשר כן הוצעה להם ההכרה לפי החלטת משרד האוצר אך הם דחו אותה לטובת הסיכוי לקבל תשלום רטרואקטיבי גדול נוסף מיום הגשת תביעתם הראשונית. במקרים אלו בתי המשפט דחו פעמים רבות את תביעתם כיוון שהם לא הצליחו להוכיח כי הבריחה שלהם נבעה גם מהפחד מרדיפות הנאצים ולא רק מההפצצות.
כמו כן, בית המשפט קבע באותו פסק דין כי תשלום רק החל ממועד גרסתה השנייה בשנת 2010 ולא ממועד תביעתה הראשונית בשנת 2002. את פסק דין הנ"ל ניתן להוריד בלי פרטיה המזהים מהכתובת: http://www.meidashoa.co.il/pdf/Lybia11.pdf .
שתי תביעות שנדחו
פסק הדין נוסף של אותו בית משפט (ו"ע 17912-06-11 אמיר נגד משרד האוצר) עסק ביוצאת לוב אחרת אשר הגישה את תביעתה הראשונית מיד עם פרסום החלטת משרד האוצר להכרה גורפת ביוצאי לוב באוקטובר 2010. משרד האוצר החליט להכיר בה ממועד תביעתה הראשונית ואילו היא טענה שמגיעה לה הקצבה כבר מאפריל 2010 שהוא המועד שנקבע באותה החלטה כמועד הזכאות להתחלת תשלום הקצבה ליוצאי לוב.
בית המשפט דחה את טענתה וקבע, בין היתר, כי החלטת משרד האוצר לתשלום קצבה מאפריל 2010 היתה מכוונת לאותם ניצולי השואה מקרב עולי לוב שכבר הגישו תביעות וטענו לבריחה מחמת הפחד. ואילו מי שהגיש תביעה לראשונה רק לאחר אותה החלטה של משרד האוצר, יהיה רשאי ליהנות ממנה רק מיום הגשת תביעתו.
את פסק הדין ניתן להוריד ללא שמה הפרטי בכתובת: http://www.meidashoa.co.il/pdf/Lybia12.pdf . .
החלטה נוספת שניתנה באותו היום על ידי בית המשפט המחוזי בתל אביב (ע"ו 35917-04-11 סעדון נגד הרשות) עסקה ביוצאת לוב נוספת אשר הגישה את תביעתה הראשונית לפני כעשור ונדחתה שנה לאחר מכן על ידי בית המשפט השלום.
למרות שמשרד האוצר הציע לה לקבל את הקצבה מאפריל 2010, היא סירבה להצעה זו וטענה כי יש לה הזכות לחדש את הדיון בעניינה בכדי שתוכל לקבל תשלום רטרואקטיבי ממועד תביעתה הראשונית בשנת 2001 (מה שהיה עשוי לתת לה תשלום רטרואקטיבי נוסף של כ-200,000 ש"ח עבור אותן 9 השנים).
אולם בית המשפט דחה את טענתה, בין היתר, כי חלפו 8 שנים ממועד הדחייה על ידי בית המשפט השלום ומועד הגשת הערעור למחוזי ומכיוון שאותה אשה יוצגה על ידי עורכי דין לאורך אותן השנים וחזקה עליה כי ידעה על האפשרות להגיש את הערעור במועד. בית המשפט ציין כי "נכון שהחוק הוא חוק סוציאלי אלא שגם כשעסקינן בחוקים סוציאליים, יש לבחון את נסיבות המקרה ואת מידתיות הבקשה." את פסק הדין ניתן להוריד ללא שמה הפרטי מהכתובת: http://www.meidashoa.co.il/pdf/Lybia13.pdf .
אזהרה: המידע נועד למטרות מידע והגברת מודעות לזכויות הניצולים בישראל ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית ו/או תחליף להם ו/או המלצה לנקיטת אמצעים ו/או הימנעות מהם.
המידע להלן איננו כולל את מלוא היקף הסוגיות המשפטיות או הנסיבות האישיות השונות שהיו רלבנטיות לפסקי הדין האלו ואשר עלולות שלא להתאים לנסיבותיהם האישיות של קורבנות אחרים של רדיפות הנאצים. משום כך מומלץ לפנות לייעוץ משפטי או לרשות המוסמכת לפני ביצוע פעולה כלשהי בהסתמך על מידע זה. המחבר אינו נושא באחריות כלשהי כלפי הקורא וכל הסתמכות על האמור לעיל הינה באחריות המסתמך ועל דעתו בלבד.