ב-17.7.2011 ניתן פסק דין לגבי "מחלת לב מוסבת", דהיינו – שנבעה כתוצאה ממחלות אחרות שהוכרו (ו"ע 9802-01-11 נאור נ' משרד האוצר). פסק הדין עסק בניצול שואה שמחלת הלב התגלתה אצלו מאוחר יותר מהקריטריונים שנקבעו בועדת שני. לטענתו יש להכיר בה, משום שהוא סובל גם מסכרת ולחץ דם שהתפרצו עוד בעבר, במסגרת אותם הקריטריונים המהווים סיכון משמעותי להופעת מחלת הלב גם לאחר מכן.
בית המשפט קבע כי למרות שיש קשר בין המחלות, כל אחת מהן אמורה להיבדק באופן עצמאי בהקשר למועד התפרצותה לפי הקריטריונים הקיימים כיום: "הגם שועדת שני דנה בשעתו בשלושת המחלות הקשורות לכאורה האחת בשנייה (סוכרת, יתר לחץ דם ולב), היא בחרה בסופו של יום לראות בכל אחת מהמחלות כמחלה עצמאית ולא כמחלה מוסבת ודרשה גילוי ספציפי של כל אחת מהמחלות. זהו הדין כעת וכל מחלה מהשלוש נבחנת לאור מועד גילויה. "בית המשפט הוסיף וציין כי ועדת שני בודקת היום את סוגיית ההכרה במחלות מוסבות. בנוסף לכך, באתר של הקרן לרווחה פורסם מכתב שכתב יו"ר ועדת שני, שבו נאמר כי לגבי סוכרת, יתר לחץ דם ומחלת לב – "תהיה בקרוב הכרה בחלק מהמקרים בסיבוכים של שבץ מוחי (Stroke) הפרעות קצב לב."
את המכתב מיום 27.4.2011 ניתן להוריד מהכתובת: http://k-shoa.org/_Uploads/dbsForms/tahloa.pdf . בית המשפט קבע כי אם ועדת שני תשנה את עמדתה, ההכרה במחלות מוסבות תשתנה בהתאם לתנאים שיקבעו. אולם נכון להיום לא ניתן להכיר במחלות מוסבות אלו. את פסק הדין ללא שמו הפרטי של הניצול, ניתן להוריד מהכתובת: http://www.meidashoa.co.il/pdf/heart1.pdf
הדופק המואץ לא עמד בקריטריונים
ב-18.7.2011 ניתן פסק דין נוסף לגבי מחלות לב לא איסכמיות (ו"ע 18498-04-11 בוטניק נ' משרד האוצר). פסק הדין עסק בניצול שואה שבנוסף למחלות הלב האיסכמית שהוכרה לפי ועדת שני, ביקש להכיר גם במחלות לב לא איסכמיות (כגון רשרוש או מום בלב או טכיקרדיה (דופק מואץ). בית המשפט קבע כי במסגרת ועדת שני מוכרות כיום רק מחלות לב כליליותאיסכמיות או מחלות מסתמים על רקע דלקתי: "ועדת שני והדין מכירים כיום במחלות לב כליליותאיסכמיות או במחלות מסתמים על רקע דלקתי כשאלו עומדות במדדים שנקבעו. אין הכרה בטכיקרדיה ואין שום מחקר או חוות דעת מבוססת או אסמכתא אחרת הקושרת בין מחלה זו או בין 'רשרוש' בלב או בין 'מום' בלב, כפי שבעבר נהגו לרשום, ובין הנרדפות בשואה." את פסק הדין ניתן להוריד מהכתובת: http://www.meidashoa.co.il/pdf/heart2.pdf .
ב- 17.7.2011 ניתן פסק דין לגבי מחלת האוסטאוארתריטיס (ו"ע 27361-05-11 בלדי נ' משרד האוצר). פסק הדין עסק בניצולת שואה שטענה שיש להכיר באותה מחלה שממנה היא סובלת בהתבסס על פסק דין שהכיר באותה מחלה חלקית שניתן בשנת 2009 עוד לפני שפורסמו המלצות ועדת שני בשנת 2010 בנושא זה. המלצות ועדת שני קבעו לעומת זאת כי אין להכיר באותה מחלה – "לא הוכח קשר בין רעב ובין אוסטאוארתריטיס ולא ניתן לקבוע סיבתי בין אוסטאוארתריטיס והשואה." את הדו"ח ניתן להוריד מאתר משרד האוצר: http://ozar.mof.gov.il/shoarights/forms/15.pdf .
בית המשפט פסק כי אותו פסק דין ניתן כאשר עוד לא היה מידע פרטני יותר לגבי ההבדלים בין מחלות השלד השונות והקשר הסיבתי שבינן לבין השואה, נוש
א אשר נבדק לעומק על ידי ועדת המומחים בראשות פרופ' שני, ומשום כך ההמלצות של אותה ועדה מהוות את הדין כיום. בית המשפט הוסיף וציין, כי אותה ניצולת שואה לא הביאה כל ראיה או חוות דעת הטוענת אחרת ומשום כך דחה את פנייתה להכרה באותה מחלה. את פסק הדין ניתן להוריד מהכתובת:
http://www.meidashoa.co.il/pdf/Osteotritis.pdf .
אזהרה: המידע נועד למטרות מידע והגברת מודעות לזכויות הניצולים בישראל ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית ו/או תחליף להם ו/או המלצה לנקיטת אמצעים ו/או הימנעות מהם. המידע להלן איננו כולל את מלוא היקף הסוגיות המשפטיות או הנסיבות האישיות השונות שהיו רלבנטיות לפסקי הדין האלו ואשר עלולות שלא להתאים לנסיבותיהם האישיות של קורבנות אחרים של רדיפות הנאצים. משום כך מומלץ לפנות לייעוץ משפטי או לרשות המוסמכת לפני ביצוע פעולה כלשהי בהסתמך על מידע זה. המחבר אינו נושא באחריות כלשהי כלפי הקורא וכל הסתמכות על האמור לעיל הינה באחריות המסתמך ועל דעתו בלבד.ב-17.7.2011 ניתן פסק דין לגבי "מחלת לב מוסבת", דהיינו – שנבעה כתוצאה ממחלות אחרות שהוכרו (ו"ע 9802-01-11 נאור נ' משרד האוצר). פסק הדין עסק בניצול שואה שמחלת הלב התגלתה אצלו מאוחר יותר מהקריטריונים שנקבעו בועדת שני. לטענתו יש להכיר בה, משום שהוא סובל גם מסכרת ולחץ דם שהתפרצו עוד בעבר, במסגרת אותם הקריטריונים המהווים סיכון משמעותי להופעת מחלת הלב גם לאחר מכן.
בית המשפט קבע כי למרות שיש קשר בין המחלות, כל אחת מהן אמורה להיבדק באופן עצמאי בהקשר למועד התפרצותה לפי הקריטריונים הקיימים כיום: "הגם שועדת שני דנה בשעתו בשלושת המחלות הקשורות לכאורה האחת בשנייה (סוכרת, יתר לחץ דם ולב), היא בחרה בסופו של יום לראות בכל אחת מהמחלות כמחלה עצמאית ולא כמחלה מוסבת ודרשה גילוי ספציפי של כל אחת מהמחלות. זהו הדין כעת וכל מחלה מהשלוש נבחנת לאור מועד גילויה. "בית המשפט הוסיף וציין כי ועדת שני בודקת היום את סוגיית ההכרה במחלות מוסבות. בנוסף לכך, באתר של הקרן לרווחה פורסם מכתב שכתב יו"ר ועדת שני, שבו נאמר כי לגבי סוכרת, יתר לחץ דם ומחלת לב – "תהיה בקרוב הכרה בחלק מהמקרים בסיבוכים של שבץ מוחי (Stroke) הפרעות קצב לב."
את המכתב מיום 27.4.2011 ניתן להוריד מהכתובת: http://k-shoa.org/_Uploads/dbsForms/tahloa.pdf . בית המשפט קבע כי אם ועדת שני תשנה את עמדתה, ההכרה במחלות מוסבות תשתנה בהתאם לתנאים שיקבעו. אולם נכון להיום לא ניתן להכיר במחלות מוסבות אלו. את פסק הדין ללא שמו הפרטי של הניצול, ניתן להוריד מהכתובת: http://www.meidashoa.co.il/pdf/heart1.pdf
הדופק המואץ לא עמד בקריטריונים
ב-18.7.2011 ניתן פסק דין נוסף לגבי מחלות לב לא איסכמיות (ו"ע 18498-04-11 בוטניק נ' משרד האוצר). פסק הדין עסק בניצול שואה שבנוסף למחלות הלב האיסכמית שהוכרה לפי ועדת שני, ביקש להכיר גם במחלות לב לא איסכמיות (כגון רשרוש או מום בלב או טכיקרדיה (דופק מואץ). בית המשפט קבע כי במסגרת ועדת שני מוכרות כיום רק מחלות לב כליליותאיסכמיות או מחלות מסתמים על רקע דלקתי: "ועדת שני והדין מכירים כיום במחלות לב כליליותאיסכמיות או במחלות מסתמים על רקע דלקתי כשאלו עומדות במדדים שנקבעו. אין הכרה בטכיקרדיה ואין שום מחקר או חוות דעת מבוססת או אסמכתא אחרת הקושרת בין מחלה זו או בין 'רשרוש' בלב או בין 'מום' בלב, כפי שבעבר נהגו לרשום, ובין הנרדפות בשואה." את פסק הדין ניתן להוריד מהכתובת: http://www.meidashoa.co.il/pdf/heart2.pdf .
ב- 17.7.2011 ניתן פסק דין לגבי מחלת האוסטאוארתריטיס (ו"ע 27361-05-11 בלדי נ' משרד האוצר). פסק הדין עסק בניצולת שואה שטענה שיש להכיר באותה מחלה שממנה היא סובלת בהתבסס על פסק דין שהכיר באותה מחלה חלקית שניתן בשנת 2009 עוד לפני שפורסמו המלצות ועדת שני בשנת 2010 בנושא זה. המלצות ועדת שני קבעו לעומת זאת כי אין להכיר באותה מחלה – "לא הוכח קשר בין רעב ובין אוסטאוארתריטיס ולא ניתן לקבוע סיבתי בין אוסטאוארתריטיס והשואה." את הדו"ח ניתן להוריד מאתר משרד האוצר: http://ozar.mof.gov.il/shoarights/forms/15.pdf .
בית המשפט פסק כי אותו פסק דין ניתן כאשר עוד לא היה מידע פרטני יותר לגבי ההבדלים בין מחלות השלד השונות והקשר הסיבתי שבינן לבין השואה, נוש
א אשר נבדק לעומק על ידי ועדת המומחים בראשות פרופ' שני, ומשום כך ההמלצות של אותה ועדה מהוות את הדין כיום. בית המשפט הוסיף וציין, כי אותה ניצולת שואה לא הביאה כל ראיה או חוות דעת הטוענת אחרת ומשום כך דחה את פנייתה להכרה באותה מחלה. את פסק הדין ניתן להוריד מהכתובת:
http://www.meidashoa.co.il/pdf/Osteotritis.pdf .
אזהרה: המידע נועד למטרות מידע והגברת מודעות לזכויות הניצולים בישראל ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית ו/או תחליף להם ו/או המלצה לנקיטת אמצעים ו/או הימנעות מהם. המידע להלן איננו כולל את מלוא היקף הסוגיות המשפטיות או הנסיבות האישיות השונות שהיו רלבנטיות לפסקי הדין האלו ואשר עלולות שלא להתאים לנסיבותיהם האישיות של קורבנות אחרים של רדיפות הנאצים. משום כך מומלץ לפנות לייעוץ משפטי או לרשות המוסמכת לפני ביצוע פעולה כלשהי בהסתמך על מידע זה. המחבר אינו נושא באחריות כלשהי כלפי הקורא וכל הסתמכות על האמור לעיל הינה באחריות המסתמך ועל דעתו בלבד.