טסטה ניסים, מתנדב מצנחני הישוב היהודי באירופה, נולד ב-20.8.1916 להוריו סול ומשה טסטה, למשפחה ספרדית מסורתית, דוברת לאדינו, במקדוניה, בעיר ביטולה, מונסטיר, השוכנת במרכז מקדוניה. נפטר 24.2.1981.
תושביה של העיר הם צאצאיהם של היהודים שגורשו מספרד ופורטוגל, ב-1492 מצאו מקלט ברחבי האימפריה העותומאנית. מונסטיר שמה התורכי של העיר עד להתפוררות האימפריה התורכית. ב-1912. בשנים 19919-1914 מקדוניה נכללה במסגרת הממלכה היוגוסלבית, תוך שנים מצאו את עצמם יהודי מקדוניה בתוך עולם שונה בתכלית מזה שחייו בו אבותיהם. ביטלה הולידה מקרבה תנועה ציונית נלהבת ורחבה. ב-1943 קהילה עתיקה זו נגוזה, במלחמת העלם השנייה, ועלתה בעשן שדותיה ומחנות ההשמדה הארורים של טרבלינקה.
בצעירותו, ניסים טסטה, נכנס לפעילות ציבורית והיה ממייסדי קן תנועת ה"שומר הצעיר" ומזכיר קן "השומר הצעיר" בביטולה. פעל לצידו של ליאו קמחי, המנהיג הציוני הפעיל בקרב חניכיו וכרוך בפעילות ובהתארגנות חלוצית. ניסים שוכנע על ידי ליאון קמחי לבא ל"וועד" הקהילה לקבלת סיוע למחנה קיץ של תנועתו. בהנחייתו המוקדמת של ליאון נקב ניסים בסכום כפול מן הנדרש לו, ואז הציע ליאון כי הוועד יישא במחצית ההוצאות, וחברי נעתרו לכך.
בשנת 1934 יצא ניסים להכשרה חקלאית, לקראת עלייתו ארצה, ואף ניקרא לחזור לביטולה. בינתיים כל יתר חבריו להכשרה עלו לארץ ישראל והצטרפו לקבוץ שער העמקים, והוא נאלץ להתגייס צבא יוגוסלביה, שבו שירת בחיל התותחנים.
בינתיים השלטון הבריטי בארץ סגר את שערי הארץ בפני יהודים. גזרת "הספר הלבן" מנעה מניסים טסטה לעלות ארצה בדרכים מקובלות, אך הוא לא ויתר,וב-24 לאפריל 1939 עלה לאונית מעפילים לארץ הגיע לחיפה, כמעפיל בלתי לגלית. כחלוץ הצטרף לקיבוץ שער העמקים, להפתעתם ולשמחתם של חבריו בהכשרה "השומר הצעיר" ביוגוסלביה.
בימי מלחמת העולם השנייה, בשנת 1943, התנהלה במלוא עוזה, ממדי ההשמדה של יהודי אירופה במלחמת העולם השנייה נודעו בארץ ישראל וברחבי העולם החופשי, נערכו כנסים, עצרות והפגנות נגד ההרג הנאצי באירופה הכבושה ונגד אי-התערבות בעלות הברית למניעתו ולצמצומו. הסוכנות היהודית וארגון ה"הגנה" הציעו למודיעין הצבא הבריטי לשתף כוחות יהודים מתוך הישוב בארץ ישראל לעזרה. ההגנה גייסה למשימה זו אנשים מתאימים יוצאי ארצות הכיבוש, במטרה ליצור קשר עם היהודים שם ולהצילם מהשמדה. הבריטים העניקו למתנדבים אימון מקצועי מחד שכלל למוד צניחה.
מתוך 1000 מתנדבים גויסו 28 כצנחנים , ורק 23 יצאו לאירופה הכבושה. הצנחן הראשון מבין עשרות שהוכשרו מקרב אנשי הישוב צנח ב-22.במאי 1943 לפעול מאחורי קווי האויב הנאצי באירופה הכבושה .
ניסים טסטה התנדב לקבוצת מתנדבים צנחני הישוב היהודי, חברי ה"הגנה", בצבא הבריטי היחידה עברה אימונים במצרים, כאן ניתן לו שם בדוי: יצחק ארזי. התנדב לקורס אלחוט לקראת צניחתו אל מאחורי קווי האויב בארצות הכבושות. בתקופה זו לא ידע שכל בני משפחתו שנשארו בביטולה לאחר עלייתו ארצה כבר לא היו בין החיים והושמדו במחנות המשרפה בטרבלינקה, כשם שבארץ לא ידעו מה קורה באירופה.
בתום האימונים שהיחידה עברה במצרים באביב 1944 ניסים צנח בסרביה הכבושה, תוך כדי צניחה שבר את רגלו, למרות פציעתו הצטרף ופעל כקשר-רדיו אצל הפרטיזנים. נלחם איתם במשך שלושה חודשים, רוכב על סוס לבן עם רגל מגובסת, שלח שדרים לבריטים ועזר לפרטיזנים במאבקם. בחודש אוגוסט התחילה התקפה חזקה נגד הפרטיזנים בסרביה. המפקדה תבעה צמצום הצוותים, כי לא יכלה להיות אחראית לביטחונם. בסוף אוגוסט הוחזר לאיטליה ומשם לקהיר.
עוד תשעה צנחנים יהודים יוגוסלבים שפעלו ביחידות הקשר של הבריטים פעלו עם הפרטיזנים ביוגוסלביה. גם חנה סנש הוצנחה ביוגוסלביה מעבר לקווי האויב הגרמנים, משם עברה להונגריה, נתפסה והוצאה להורג .
ב-1946 שוחרר מהצבא הבריטי חזר לקיבוץ שער העמקים. בשנת 1951 הדריך תלמידים בבית הספר "הדסים" ליד נתניה. בשנת 1956 חזר למשקו.
למעשה, ניסים ארזי (טסטה), שירת בשלושה צבאות: כחייל יוגוסלבי, כחייל בריטי ובצה"ל כתותחן במבצע קדש.
ב-1954, כ-10 שנים לאחר שצנח ביוגוסלביה, נערכה, בקבוץ מעגן שליד הכנרת,עצרת לזכר הצנחנים שנפלו מאחורי הקווים הגרמניים. במהלך האזכרה נפל אחד המטוסים על קהל נאספים. באסון נספו 17 איש, ו-23 נפצעו קשה, ביניהם ניסים ארזי. תוצאות פציעתו היו קשות, נפצע קשה בחלק הימני של פניו ובבטנו. בריאותו הלכה והורעה, אך בכוח רצונו לא נכנע ולא הפסיק לעבוד – אפילו כשנמנעה יכולת הדיבור, והוא הוגבל לעבודה ביד אחת. עד יום מותו.
ניסים ארזי נפטר ב- 24 בפברואר 1981, בקיבוצו שער העמקים, בהיותו בן 63, השאיר אחריו את אשתו נטע, ואת ילדיו עמי, נוגע, יואב, אציק ומשפחותיהם.