משה זנבר הנגיד השני של בנק ישראל וכיהן בתפקיד זה מ-1971 עד ל-1976. בתפקידו זה סייע למשק הישראלי להתמודד עם הקשיים באחת התקופות הקשות ביותר שלו – לאחר מלחמת יום הכיפורים. הוא הגיע לבנק ישראל, לאחר שמילא שורה של תפקידים מרכזיים בשירות הציבורי (סגן מקצועי לממונה על הכנסות המדינה, יועץ כלכלי של משרד האוצר, ממונה על התקציבים ושר המסחר והתעשייה בפועל). הניסיון שהביא עמו וקשריו המקצועיים הביאו לשיתוף פעולה הדוק ופורה בין בנק ישראל בראשותו של זנבר לבין משרד האוצר ומשרד המסחר והתעשייה.
בישיבות שבועיות שנערכו עם ראשי המשרדים בלשכתו נוהלה המדיניות המקרו כלכלית, והתקבלו החלטות חשובות גם בתחום המיקרו כלכלי. אולם למרות יחסיו הטובים עם גורמי הממשלה השונים, הוא לא נרתע מלמתוח ביקורת על הממשלה כשזו הביאה להרחבה בהוצאות התקציביות על רקע הבחירות ב-1973. לאחר מלחמת יום הכיפורים נרתם משה זנבר כל כולו לסייע לממשלה לשקם את כלכלת ישראל מפגעי המלחמה. מרכיב מרכזי בהתמודדות עם מצב החירום הנמשך היה אשראי החירום שהנהיג, שאפשר למפעלים להמשיך את פעילותם ולשלם משכורות. זאת בתנאים הקשים ששררו בעת הלחימה ובחודשים שלאחריה, כאשר חלק גדול מהעובדים היו עדיין מגויסים. מנגנון זה של אשראי החירום גובש מתוך הבנה עמוקה הן במקרו כלכלה והן במיקרו וניסיון רב – שהיו לו. לאחר המלחמה היה על המשק הישראלי להתמודד, מעבר למצב הפוליטי המורכב, גם עם קשיים כלכליים עצומים: עלייה של פי ארבעה במחירי הדלק שישראל ייבאה; ועלייה עצומה בהוצאות הממשלה, הן כדי לכסות את עלויות המלחמה שהייתה, והן בשל הצורך להעלות במידה ניכרת את הוצאות הביטחון לנוכח העלייה בהצטיידות של מדינות ערב. כתוצאה מכך נוצרו לחצים אינפלציוניים, יחד עם עלייה באבטלה – מה שחייב מדיניות מקרו כלכלית מורכבת.
המדיניות המוניטרית שגיבש משה זנבר סייעה לבלום את עליית האינפלציה ולייצב את המשק. האתגרים שעמדו בפניו כנגיד בנק ישראל כללו את הצורך לטפל בחוק הבנקאות כדי שישמש כלי להבטחת ניהול תקין בבנקים – חוק שהוא יזם את עדכונו ותיקונו – וגם עידוד של מיזוג של בנקים קטנים וחלשים בבנקים אחרים כדי להבטיח את חוסנם של הבנקים במערכת. התמקדתי בדבריי רק בפעילותו כנגיד בנק ישראל, וגם זה בתמציתיות רבה. פעילותו בתחום הכלכלי כללה לא רק פעילות נרחבת וממושכת בשירות הציבורי, אלא גם פעילות ענפה במגזר העסקי כיו"ר של בנקים, חברות ביטוח, חברות ממשלתיות ואחרות. קשה להפריז בתרומתו לכלכלת ישראל, שנפרשה על פני למעלה מחמישה עשורים.
אולם אני פגשתי את משה זנבר דווקא בפעילותו למען ניצולי השואה, בה עסק מאז 1987 במסגרת מרכז הארגונים של ניצולי השואה בישראל, שאותו הקים יחד עם אבא שלי, נח פלוג ז"ל. הם פעלו ללא לאות למען רווחתם וכבודם של ניצולי השואה. לאחר מותו של אבי לפני קצת יותר משנה התבקש משה זנבר לקבל על עצמו שוב את תפקיד יו"ר המרכז, כדי להבטיח שפעילותו החשובה של מרכז הארגונים תימשך. הוא נטל על עצמו גם משימה זו, ופעל גם בשנתו האחרונה למען זכויותיהם ורווחתם של ניצולי השואה.