לא היה לי המזל להכיר את משה זנבר לאורך כל הקריירה המפוארת שלו. הכרותינו הייתה בת קצת למעלה משלוש שנים, אך די היה בזמן קצר זה בכדי להשאיר עלי רושם בל יימחה של איש אשכולות. הרגשתי במחיצתו תמיד – כאילו זו הכרות רבת שנים.
היה זה כאשר התלבטתי קשות באשר לדרך בה עלינו, ילדי השואה, לנקוט אל מול חומות ההתעלמות והניקור מצדם כל הגורמים הרשמיים של ניצולי השואה בכל הנוגע לפיצוי הילדים שורדי השואה. ידידי, יחיאל פרנקל, חבר וועד עמותת "ילדות אבודה", הציע לי להתייעץ בו. כבר בפגישתנו הראשונה, בתיווכו של יחיאל ובנוכחותו, הייתה לי כימיה עם האיש אשר קרן שיקול דעת וחכמת חיים עמוקה.
מאז אותה פגישה, עוד בטרם היותו יו"ר מרכז הארגונים, נפגשנו פעמים רבות כאשר עם כל פגישה התחזקה הערכתי לחכמתו של משה. הוא ניתח באופן אנליטי מצבים, הציעה פתרונות נבונים וברי ביצוע ובחן כל נושא לפני ולפנים. בהנחיתו הגענו לפתרונות אופטימאלים בתנאים הקיימים.
הצגנו בפניו את התעלמות המוסדות מדרישת ילדי השואה. מהרגע שהובהרה למשה דרישתנו לפיצוי על "סבל היתר" שסבלו הילדים בגין עושק ילדותם, הוא נרתם במלוא המרץ לקידום תביעה זו.
עוד בסוף ימיו של נח פלוג ז"ל, ניסינו לשכנע את משה לחזור לפעילות ולעזור בשיקום מרכז הארגונים והחזרת האמון בארגון חשוב זה פרי יצירתו. רק עם פטירתו של נח ולאחר לחצים ושכנועים רבים מצידי ומצד פרנקל, נעתר לחזור לתפקיד היו"ר, לערוך סדר ולהשיב את האמון.
הוא הבין שהפיצול של ילדי השואה אינו תורם לקידום הפיצויים על "ילדות עשוקה" ולכן קידם, ללא לאות, את צרופה של עמותת "ילדות אבודה" למרכז הארגונים. מיד פעל לקידום הנושא בכך שהקים, במסגרת מרכז הארגונים, את וועדת "ילדות עשוקה" אשר שמה לה למטרה לגבש תביעת פיצויים על בסיס חומרי המחקרים שנערכו בנושא הפגיעה היתרה בילדים שורדי השואה.
הוועדה החלה פעילותה בראשות משה ובהשתתפות חברים נציגים משתי עמותות ילדי השואה. הוועדה גיבשה צרור דרכי פעולה ועקרונות להשגת המטרה. משה פרש רק כשהיה בטוח שעמד במשימה שלקח על עצמו ודאג גם לבחירת מחליף הולם את קולט אביטל כאישיות המתאימה ביותר לתפקיד היו"ר.
ליוויתי אותו לאורך כל התקופה הקצרה מאז שנתגלתה, באקראי, מחלתו. ראיתי אותו בהתלבטויות ברגעי התקווה וברגעי מפח הנפש, הוא לא איבד ולו גם לרגע את האמון בדרך בה הלך ובדרך בה בקש ללכת.
גם ברגעיו הקשים לא מש חוש ההומור שאפיין אותו ומאידך דאגתו באשר לקידום נושא "ילדות עשוקה". הוא המשיך להתעניין לייעץ ולדחוק בנו למעשים והצטער צער רב שלא השלים את המלאכה.
הלך מעמנו איש גדול בעל תבונה וחכמה אין קץ, הלך ממני איש קרוב רחוק שתמיד יכולתי לקבל ממנו, בשעת הצורך, תמיכה ועצה טובה. חבל.