הכרתי את נח לפני כ 23 שנים בעת שממשלת פולין הזמינה לראשונה שר ישראלי לביקור ממלכתי מעבר למסך הברזל. באותה שנה כיהנתי כמנכ"ל משרד הדתות תחת השר זבולון המר ז"ל. הפולנים בחרו בנו כיוון שלא רצו להזמין שר ממלפגת השלטון או שר הנחשב כבכיר. חיפשנו אישיות המכירה את פולין, את תרבותה, את אתריה שתוכל לתרגם את השפה הפולנית ושתלווה אותנו בביקור. מכל הבירורים שעשינו עלה שמו של נח ז"ל.
הביקור הממלכתי הראשון בפולין של שר ישראלי בהדרכתו של נח ז"ל היה חוויה רגשית עמוקה. חזרתי ממנו יהודי טוב יותר וישראלי טוב יותר. ספגנו, המר ז"ל ואנוכי, מהדרכתו של נח ז"ל את מוראות השואה לכל רבדיה. ביקור זה הניח את היסודות לפרויקטים הקשורים בשואה שקבע השר המר ז"ל כשחזר להיות שר החינוך והתרבות. מסע התלמידים לפולין "את אחיי אנוכי מבקש" וחובת לימודי שואה בהיקף של 30 שעות שנתיות בחינוך העל יסודי.
מכאן נקשרו דרכינו. בכל מגוון תפקידי: מנכ"ל משרד החינוך, יו"ר ועדת החינוך והתרבות בכנסת ה- 15 ושר הרווחה בכנסת ה- 16. בכנסת ה-17 בכהותני כיו"ר הועדה לביקורת המדינה, היה לי חיבור עמוק עם נח ז"ל, כדי להקים את הועדה הממלכתית לבדיקת מצבם של ניצולי השואה (ועדת דורנר). בזכותו של פלוג התגייס הרוב הדרוש להקמת הועדה, אף שהממשלה התנגדה להקמתה. אין ספק כי המלצות הועדה הממלכתית ויישומן היוו ציון דרך משמעותי בשיפור מצבם של ניצולי השואה. נח ז"ל היה עמוד השידרה היציב והקבוע כדי לשכנע את הממשלה לבצע את ההמלצות.
בכנסת הנוכחית (ה- 18) ביקש ממני להקים ולעמוד בראש השדולה הפרלמנטרית לניצולי השואה. תחילה סירבתי כי הייתי עמוס משימות ציבוריות. הוא לא ויתר. התניתי לו תנאים קשים: שישיג את הסכמת ראש הממשלה, יו"ר הכנסת, שר האוצר, השר לשעבר רפי איתן וסגנית השר לאה נס הממונה על המשרד לאזרחים ותיקים. בנוסף ביקשתי שיגייס את הסכמתו של ח"כ זאב בילסקי לחלוק עמי את ראשות השדולה. לא חלפו ימים רבים ונח בישר לי כי יש תשובות חיוביות לכל תנאיי. לא נותרה לי ברירה וקיבלתי על עצמי את בקשתו של נח ז"ל לעמוד בראש השדולה.
בשנתיים האחרונות עבדנו באינטנסיביות במסגרת השדולה. למדתי להכיר מקרוב את יכולת מנהיגותו המופלאה של נח ז"ל להוביל 52 ארגוני ניצולי שואה, להביאם להסכמה על מטרות ויעדים משותפים, ולאחד אותם במאבקים ממוקדים. נוכחתי בדרכו השקטה, החכמה, הנבונה והמיוחדת להפעיל את כח השכנוע במקום כח המרפקים, להשתמש בנימוקים ובטיעונים עניינים במקום לעשות פוליטיקה ותרגילים ציבוריים. התוודעתי למעמדו הציבורי המיוחד, לאמון הרב שהוא זוכה לו מכל גורמי השלטון ולהערכה הרבה והעמוקה שחולקים לו כל הגורמים הקשורים לניצולי השואה. מותו הוא אבדה כבדה להמשך המאבק למיצוי זכויותיהם של ניצולי השואה ולזכרון השואה. מורשתו היא צוואה לכולנו להמשיך בדרכו.
תהא נשמתו צרורה בצרור החיים ויהי זכרו ברוך.
ח"כ זבולון אורלב
יו"ר השדולה הפרלמנטרית לניצולי השואה