אנו זוכרים היטב את פגישתנו הראשונה עם נח פלוג ז"ל בשנת 1999 במשרד ועידת התביעות בפרנקפורט, יחד עם המנהל דאז, קרל ברוז'יק ז"ל. זה היה לרגל מפגש מומחים שנערך בבוכנוולד, על מנת להעריך את מספרם של עובדי הכפיה האמורים להכנס למסגרת הקרן הגרמנית "זכרון, אחריות ועתיד".
לא היה מי שדיבר באופן מרשים יותר, אוטנטי ועם עוצמה, בשמם של ניצולי המחנות והגטאות כמו נח פלוג ז"ל. הוא ידע על מה הוא מדבר. הוא סבל מכל הזוועות בגטו לודז', במחנה אושוויץ, בגרוס רוזן, במאטהאוזן ובצעדות המוות. מאז, נפגשנו עם נח ואשתו דורותה כמה פעמים בשנה, בדרך כלל בברלין, וישבנו יחד עד שעת לילה מאוחרות כדי להכין את הפגישה של מחר. בנוגע לאינטרסים של הניצולים – נח שכח מהשעה והעייפות.
נקשרנו מאוד לנח ולדורותה, בעיקר בשל גילוי הלב המפעים שלהם ובשל אדיבותם ואנושיותם – איך שני הניצולים האלה הצליחו לדבר אתנו, הגרמנים, בגובה העיניים. אנו אסירי תודה להם.
התפעלנו מהקרבה שהקרין הזוג פלוג. קשה לדמיין אותם האחד בלי השני. כל מי שידע איך הם הבטיחו אחד לשניה, אחרי השחרור, ששום דבר ואף אחד לא יוכל להפריד ביניהם, התרשם עמוקות מהקשר האמיץ הזה.
תמיד יהיה מקום בלבנו עבורך נח.
קונרד מטשקה וקריסטיאנה ריי,
ועידת התביעות, גרמניה