קורוב

מיקום בארץ:תל אביב- נחלת יצחק
אתר:בית הקברות בנחלת יצחק
מיקום הקהילה:מחוז לובלין, פולין
סוג:אנדרטה


תאור
אוכלוסיה יהודית לפני השואה: כ-2,500 יהודים

החל מהמאה ה-16 ועד למאה ה-19 התקיימה הקהילה היהודית של קורוב באופן בלתי-רציף. בעיירה ישבו לאורך השנים קבוצות קטנות של יהודים, בעיקר סוחרים ובעלי מלאכה שונים. בשנת 1649, בזמן מרד הקוזאקים, נפגעו רבים מיהודי העיירה בפוגרומים, מה שגרם להתפרקותה של הקהילה שהחלה להתהוות במקום. רק במאה ה-19 התאוששה הקהילה היהודית בקורוב והתארגנה מחדש. במהלך המאה ה-19 בנו יהודי קורוב בית-כנסת, בית-עלמין יהודי וחברות סעד שונות כמו לדוגמא "ביקור חולים".
המאה העשרים הייתה תקופה של התפתחות והשכלה בשביל יהודי קורוב. בעיירה פעלו עד למלחמת העולם השנייה ספרייה יהודית, אגודת עברית לתרבות וסניפים של התנועות היהודיות השונות כמו "אגודת ישראל", "הבונד", "הציונים הכלליים" ו"הפועל המזרחי".
לאחר מלחמת העולם השנייה סבלו יהודי קורוב, כמו כל תושבי האזור, ממצוקה כלכלית קשה. לצד זאת, הם חוו פריחה בתחום התרבותי-חברתי. מספר מוסדות החינוך היהודיים בעיר, חילוניים ודתיים כאחד, גדל בצורה משמעותית.
בשנות השלושים האנטישמיות השפיעה רבות על היחסים בין יהודים ונוצרים בקורוב. ארגונים אנטישמיים קראו להטיל חרם על סוחרים יהודים, והמשטרה המקומית התנכלה לפעילי ה"בונד" בעיר בעזרת מעצרים והאשמות שווא.
הגרמנים כבשו את קורוב ב-8 בספטמבר, 1939. לכיבוש העיר קדמה סדרה של הפצצות אימתניות מהאוויר. בעקבות ההפצצה פרצה שריפה בעיירה ומאות בתים ובתי-עסק עלו באש. בתחילת 1940 הוקם יודנראט שהסדיר את הספקת הידיים העובדות לעבודות הכפייה של הגרמנים. יהודי קורוב המשיכו לעסוק בעבודות ולנסות לשרוד בעיקשות, עד שבאפריל, 1942, גורשו יהודי העיירה למחנה ההשמדה סוביבור.
שבועות ספורים לפני הרציחות, במרץ של 1942, ברחה מהעיירה קבוצה של כמה עשרות צעירים יהודים סוציאליסטים, שהצטרפו לפרטיזנים ביערות. רוב חברי הקבוצה הוסגרו לידי הגרמנים בשנת 1944, יחד עם חבריהם הפרטיזנים הפולנים.