מנשר הניצולים

 

המשך לקרוא :              holocausst-survivors-message

מצב הניצולים?

ניצולי שואה בישראל: אומדני אוכלוסייה, מאפיינים דמוגרפיים, בריאותיים חברתיים וצרכים. יצחק שנור, שמואל באר, ירון קינג, אסף שרון וג'ני ברודסקי ( המחקר הוזמן על-ידי הקרן לרווחה לנפגעי השואה בישראל בתמיכת ועידת התביעות). המטרות העיקריות של הדוח הנוכחי היו להציג אומדנים ותחזיות מעודכנים על אודות אוכלוסיית כלל ניצולי השואה החיים בישראל; לתת תמונה מקיפה ככל האפשר לגבי המאפיינים והצרכים של ניצולי השואה ותת-קבוצות בסיכון בקרבם; ולעמוד על הצרכים של ניצולי שואה השוהים במוסדות. לצורך גיבוש ממצאי הדוח נעשה שימוש במספר מקורות מידע, בכללם: סקר בריאות לאומי של הלמ"ס לשנת 2003/4(להלן סקר בריאות לאומי); סקר צרכים בקרב אוכלוסיית הקרן לרווחה לנפגעי השואה; סקר בקרב ניצולי שואה הזכאים ל91%- גמלה במסגרת חוק ביטוח סיעוד, שאינם זכאים לשירותי סיעוד מהקרן; נתוני המפקד הארצי של דיירי מוסדות לטיפול ממושך לשנת ;2000 ראיונות עם אנשי מקצוע במוסדות לטיפול ממושך וקבוצת דיון עם אנשי מקצוע בכירים המטפלים בזקנים בכלל, ובניצולים בפרט. אומדנים של אוכלוסיית הניצולים והזכאות לשירותי סיעוד בסוף שנת 2008 חיו בישראל כ 233,700- ניצולים. מספר הניצולים הולך וקטן, והתחזית היא שב 2015-יחיו בישראל כ 143,900- ניצולים ובשנת 2025 כ-46,900 ניצולים. זאת ועוד, אוכלוסיית הניצולים מזדקנת: בסוף שנת 2008 כ 7%- מהניצולים היו מתחת לגיל 70 ואילו 45% יהיו מעל גיל 80 בשנת 2010 רק 3% יהיו מתחת לגיל 70 וכמחצית יהיו מעל גיל .80 בשנת 2015 שני-שלישים יהיו בני 80 ומעלה. אומדן הניצולים אשר היו זכאים לקבל שירותים לפי חוק סיעוד עמד על כ 52- אלף איש בסוף 2008 (כרבע מאוכלוסיית הניצולים הגרים בקהילה). החל מ 2009- צפוי מספרם לרדת, כאשר ב 2010- המספר יגיע ל 49.7- אלף, בשנת 2015 ל 43.1- אלף, בשנת 2020 ל- 32.2 אלף ובשנת 2025 ל 19- אלף ניצולים. על אף הירידה במספר הניצולים, היקף צורכיהם יורד בשיעור איטי הרבה יותר בגלל הזדקנות אוכלוסייה זו שמביאה לעלייה בהיקף צורכי הניצולים. כך, למשל, לפי האומדנים בתקופה שבין סוף 2008 לסוף 2015 ירד מספר הניצולים ב ,38%- בעוד שהיקף הזכאים לגמלת חוק סיעוד ירד רק ב .17%-במסגרת חוק ביטוח סיעוד בישראל מוענקים שירותים לכלל אוכלוסיית הזקנים המוגבלים בתפקוד, על פי שלוש רמות של גמלה: • מי שתלויים חלקית בעזרת הזולת ( 91% ) • מי שתלויים במידה רבה בעזרת הזולת ( 150% ) • ומי שתלויים לחלוטין בעזרת הזולת ( 168% ) הקרן לרווחה לנפגעי השואה מעניקה תוספת שעות טיפול לניצולי שואה המשתייכים לשתי הקבוצות האחרונות. חלק מניצולי השואה הזכאים לרמות הגבוהות של הגמלה בגלל מוגבלותם, מקבלים מהמוסד לביטוח לאומי גמלה מופחתת משום שהכנסותיהם גבוהות מן הרף שנקבע כמזכה בגמלה. הקרן אינה מסייעת לאותם ניצולים שזכאים לגמלה מופחתת בגלל הכנסותיהם הגבוהות יחסית. אומדן הניצולים אשר היו זכאים לגמלה המלאה של 150% ו 168%- עמד על 21.6 אלף ניצולים בסוף 200810%) מהניצולים). החל מ 2009- צפוי מספר זה לרדת, כאשר ב 2010- מספרם אמור להגיע ל 20.9- אלף, בשנת 2015 ל 18.9- אלף, בשנת 2020 ל 14.8- אלף ובשנת 2025 ל 9.6- אלף ( 25%) מהניצולים. דרך נוספת לערוך תחזיות לגבי זכאים לסיוע של הקרן היא להתבסס על דפוסי השימוש הנוכחיים של ניצולי השואה בשירותים שהקרן מספקת, דהיינו, מספר המשתמשים בפועל בשירותי הקרן מתוך ניצולי השואה החיים בקהילה. לפי דפוסי השימוש בשירותים של הקרן בסוף 2008 קיבלו סיוע 16,000 ניצולים. אומדן ניצולי השואה הזכאים, עתיד להגיע לשיא של 19,700 בשנת ,2013 כ 18- אלף איש ישתמשו בשירותי הקרן בסוף שנת2015 וכ-14 אלף בסוף 2020. מהנתונים עולה, כי הניצולים אשר מקבלים בפועל כיום סיוע מהקרן, מבוגרים יותר מכלל הניצולים אשר באופן עקרוני זכאים לסיוע של הקרן. לכן, עם הזדקנותה של אוכלוסייה זו, צפוי לעלות השיעור הכללי של המשתמשים בשירותי הקרן מתוך הזכאים. מאפייני בריאות ותפקוד של כלל ניצולי השואה מנתוני סקר הבריאות הלאומי עולה, כי ניצולי השואה החיים כיום בישראל סובלים בשכיחות גבוהה מבעיות הקשורות למערכת הקרדיו-ווסקולרית ומכאבים כרוניים בשלד. שכיחותן של בעיות אלו עולה מאוד בקרב גילאי 80 ומעלה. מבחינה סובייקטיבית, כמחצית מניצולי השואה תופסים את מצבם הבריאותי כירוד. ברוב תחומי הבריאות ניצולי השואה אינם שונים מאוכלוסיית בני גילם, למעט בדיווח על בעיות במערכת הקרדיו-ווסקולרית, קשיי שינה וכאבי ראש חזקים, אשר שכיחים יותר בקרב ניצולי השואה. מאפיינים וצרכים של ניצולים מקבלי סיוע מהקרן לרווחה לנפגעי השואה בישראל המאפיינים של אוכלוסיית הקרן נבחנו בהשוואה לאלה של כלל ניצולי השואה. נמצא, כי בהשוואה לכלל ניצולי השואה החיים בישראל, הקשישים המקבלים סיוע מהקרן חולים יותר ומוגבלים יותר בטיפול אישי ובתפקוד יומיומי - פועל יוצא של גילם המבוגר ושל עצם העובדה שהפונים לסיוע של הקרן עושים זאת כדי לקבל סיוע דווקא בגלל מוגבלותם. בשל מוגבלותם, אחוז גבוה מהם מתקשים לצאת מהבית לצורכי סידורים וקניות. עוד עולה מהסקר שלמרות שניצולי השואה נשענים על רשת חברתית תומכת המתבטאת בקשר התדיר שהם מקיימים עם בני משפחה וחברים, אחוז גבוה מהם )כ- 40%) חשים בודדים מאוד. יתר-על-כן,'כמחצית חשים דיכאון, חוסר שביעות רצון מהחיים ותחושת ריקנות. כחלק מתמונת מצבם החברתי, רוב הניצולים דיווחו על תדירות נמוכה של יציאה לפעילויות תרבות ולבילויים. ממצאים אלה יכולים להעיד על כך שהרשת החברתית של הניצול נותנת מענה בעיקר על הצרכים האינסטרומנטליים כגון עזרה בניהול משק בית ובטיפול אישי, ופחות על צרכים חברתיים. ואכן, חלק מהצרכים שקיבלו ביטוי במסגרת הסקר הם צרכים חברתיים: כחמישית מהניצולים מעוניינים שיבקר אצלם מתנדב וכשליש מעוניינים לבקר על בסיס קבוע במסגרת חברתית כגון מרכז יום לקשיש. מהסקר עלו גם קשיים כלכליים של חלק מהניצולים הפוגעים ברמת חייהם. כ 20%-מהניצולים המקבלים סיוע מהקרן סובלים מקור בימות החורף בגלל קשיים כלכליים או מחסור בציוד לחימום הדירה, וכרבע מרגישים כי יש להם מספיק מזון אבל לא תמיד מהסוג שהם רוצים. כ50%- דיווחו כי הם סובלים ממחסור במזון. בנוסף על מימון תוספת שעות סיעוד לזכאים, ניצולי שואה יכולים לקבל באמצעות הקרן סיוע גם בתחומים נוספים, כגון מענקים לרכישת ציוד רפואי ואורתופדי, או התקנת לחצן מצוקה. הסקר מצא כי הניצולים המקבלים סיוע מהקרן מרגישים כי נחוצה להם מאוד תמיכה בתחומים הבאים: סיוע כספי ;( 50% ) מטפלת או תוספת שעות מטפלת לצורכי עזרה ברחצה, הלבשה ואכילה ( ( 30% אחת ממטרות הסקר הייתה לזהות את הצרכים של ניצולי שואה המקבלים גמלת חוק סיעוד מביטוח לאומי, אך אינם זכאים לתוספת שעות סיעוד מהקרן. אחד הצרכים הבולטים ביותר של אוכלוסייה זו הוא תוספת שעות עזרת מטפלת .( 44% ) נתון זה מעיד על כך שגם אם אוכלוסייה זו אינה עומדת בקריטריונים לקבלת תוספת שעות, עדיין מחציתה מבטאת צורך בכך. במסגרת הסקר ביקשנו לעמוד גם על הצרכים של ילדיהם של ניצולי השואה. לפיכך, רואיין אחד הילדים על מנת לקבל תמונה של הצרכים שלהם ושל העומס המוטל עליהם כתוצאה מהטיפול בהורה המוגבל. מהסקר מתברר כי בקרב ילדים של הורים המוגבלים בטיפול אישי הטיפול בקשיש מטיל עומס רגשי ופיזי בלתי מבוטל על הילדים, ובמיוחד על ילדים שהם עצמם מוגבלים בתפקוד. בסך-הכל, כשליש מהילדים חשים כי העומס הכללי המוטל עליהם הוא כבד, ובמיוחד בקרב התומכים של קשישים שמקבלים תוספת שעות סיעוד . ניצולי שואה במוסדות במחקר התמקדנו באוכלוסיית הניצולים הגרים בקהילה. על מנת לבחון את הצרכים של הניצולים הגרים במסגרות מוסדיות רואיינו עובדים סוציאליים במוסדות לטיפול ממושך. מהראיונות עולה כי במוסדות מתייחסים יותר ויותר לצרכים המיוחדים של הניצולים. מדברי העובדים הסוציאליים עולה כי כדי לשפר את ההיענות לצורכי הניצולים העריריים במוסדות יש לחזק את המאמצים בתחום של התמיכה החברתית. כמו-כן יש להקל על התהליכים הכרוכים בפנייה לקבלת תמיכות מיוחדות לכלל הניצולים, כגון טיפולי שיניים וסיוע בקבלת מכשירי שמיעה וראייה וכן בדיקת זכאות לחוק סיעוד. לסיכום, ממצאי הדוח הנוכחי שופכים אור על הצרכים העכשוויים והעתידיים של כלל ניצולי השואה החיים בישראל, כמו גם על הצרכים של תת-קבוצות בסיכון מקרב ניצולי השואה. לאור הגידול הצפוי במספרם של בני 80 ומעלה בקרב אוכלוסיית ניצולי השואה, תחול עלייה בצורכיהם. הירידה במספר הניצולים תהיה גבוהה יותר מהירידה בהיקף הצרכים שלהם. אנו סבורים כי תמונת הממצאים לגבי הצרכים של אוכלוסיית הקרן לרווחת נפגעי השואה ובעיקר של גילאי ה-80 ומעלה, יכולה לשמש למקבלי ההחלטות ולמתכנני השירותים מקור מידע חיוני להבנת הצרכים העתידיים של אוכלוסיית ניצולי השואה שהולכים ומזדקנים. זאת, כדי להיערך למתן מענה לצרכים הצפויים של ניצולי השואה, ולאפשר להם לצלוח בכבוד את הזקנה.

"לא תרצח" – היא החובה המוסרית העליונה אשר הוטלה על האנושות בהר סיני.
זיכרון הרצח של ששה מיליוני יהודים ועוד רבים אחרים בידי הנאצים ועוזריהם, מחייב אותנו בחובה שאין למעלה ממנה לצו של "לא תרצח".