תאור
האנדרטה בסגנון מופשט, ובנויה מקורות ברזל, צבועים בשחור, המונחים במאונך, במאוזן ובאלכסון. המבנה שהקורות הקדמיים יוצרים מזכירים צורה של שער, לאזכור שערי המחנות. הקורות המונחות במאוזן בחלק התחתון של האנדרטה מתארות את אדני הרכבת, ושש הקורות האנכיים, בגבהים שונים, בחלק האחורי של האנדרטה מתפקדות כנרות זיכרון.
מתוך הקורה הגבוהה יוצאת להבת אש הדולקת באופן קבוע וביום הזיכרון לשואה ולגבורה מפעילים את שאר הלהבות. במראן מזכירות הקורות גם את ארובות המשרפות, והן מסמלות את ששת מיליון קרבנות השואה. מן הפינה הצפון-מערבית של האנדרטה יוצאת אמת-מים המזרימה את מימיה, מקור מים חיים, במורד אל תוך מבנה בצורת מגן דוד מדורג. אמת המים קושרת בין האנדרטה המסמלת את תקופת השואה לבין מגן הדוד המבטא את תקומת עם ישראל.
בגב האנדרטה לכיוון צפון פרושים על מורד הגבעה ארבעה מרכיבים העוסקים בתקופת השואה: מפת אירופה, שלבי ההשמדה, נתונים מספריים של השמדת היהודים במדינות אירופה השונות וקטע מתוך השיר "נדר" מאת אברהם שלונסקי. הכיתוב: 'בבכות ילדינו בצל גרדומים את חמת העולם לא שמענו' נתן אלתרמן 1942 `When, in the shadow of the scaffold our children cried out nobody heard the wrath of the world` בצדי הבסיס ישנן ערוגות ובהן פרחים צהובים הפורחים במשך כל השנה, ומסמלים את הטלאי הצהוב, אות הקלון שהיהודים הוכרחו לענוד על בגדם. כאן הטלאי הצהוב הופך לפרח, פירוש הדבר שממצב של דיכוי ודה-הומניזציה שהיו נתונים בו היהודים בשואה הם עוברים למצב של חיים, של פריחה בארץ ישראל, זאת אומרת, מסר של שואה ותקומה.
מידע נוסף: בקונטקסט הכללי של פארק הזיכרון אנדרטה זו מנציחה את קרבנות השואה, אולם האמן קרא לה לשואה ולגבורה, מתוך התייחסות למושג הגבורה באופן רחב מאוד, הכולל את ההישרדות מאימי השואה כגבורה.
