קסטוריה

תאור
אוכלוסייה יהודית לפני השואה: 900 יהודים בשנת 1940
אוכלוסייה יהודית אחרי השואה: 32 יהודים בשנת 1955

ניצולי וניצולות השואה מקרב קהילת קסטוריה מתכנסים מדי שנה, יחד עם משפחותיהם, ברחבת בית-הספר "בכר רוסו" שבמושב משה צור. בית-הספר נקרא על שמו של נדבן יהודי עשיר שהתגורר בקסטוריה ותרם להקמתו של בית-הספר. קהילת יהודי קסטוריה הייתה אחת מהקהילות העתיקות, המגוונות והחזקות ביותר בקרב יהדות יוון.
מהמאה ה-11 ועד למאה ה-19
קסטוריה היא עיר השוכנת על שפת אגם בגבול מקדוניה-אלבניה, ובירת מחוז קסטוריאס. היישוב היהודי בקסטוריה התקיים כבר במאה ה-11, כאשר העיר נכבשה על-ידי הצבא הבולגרי. הבולגרים הרשו ליהודים מכל אזור הבלקן להגר אל אזורי הכיבוש שלהם בחופשיות, ויהודים רבים היגרו לערים כמו קסטוריה מכיוון שרצו לברוח מהאלימות הצלבנית שהופנתה כנגדם.
קסטוריה נכבשה על-ידי האימפריה העות'מאנית בשנת 1385. 70 שנים מאוחר יותר, כאשר הצבא העות'מאני כבש את קונסטנטינופול, רצו העות'מאניים לבצע "יישוב מחדש" של העיר, ולכן עקרו אלפי בני-אדם מבתיהם בעיירות והובילו אותם לקונסטנטינופול. בין העקורים היו יהודים רבים, כולל יותר ממחצית מיהודי קסטוריה. המאזן הדמוגראפי של הקהילה היהודית התאזן מחדש רק במאה ה-16. בעקבות גירוש יהודי ספרד, החלו להגיע לקסטוריה יהודים ממוצא ספרדי ופורטוגזי. בתחילת המאה ה-17 כבר היוו יוצאי ספרד ופורטוגל רוב בקרב האוכלוסייה, וההנהגה הדתית של הקהילה הייתה ספרדית בעיקרה.
במאה ה-17 התעורר משבר חברתי ודתי גדול בקהילת קסטוריה בעקבות השפעתה של תנועת השבתאות. נתן העזתי התגורר בקסטוריה במשך תקופה ארוכה, והפיץ שם את בשורת משיח השקר שלו על שבתאי צבי. משפחות רבות בקסטוריה עמדו בקשר של מכתבים עם נתן העזתי. האכזבה משבתאי צבי גרמה לשבר אמוני של ממש בקהילת קסטוריה, ולכן בשנת 1685 נחתמה אמנת הסכמה קהילתית שתיקנה את הנזק שנגרם לחיי הדת בקהילה בעקבות הויכוח על השבתאות.
במהלך המאה ה-19, בעקבות התפתחות התחבורה הימית והמסילתית, אזור קסטוריה החל לאבד מחשיבותו הכלכלית ליחסי הסחר בין המזרח למערב. סוחרים יהודים ונוצרים, מצאו את עצמם מחוסרי עבודה וסבלו ממצוקה כלכלית. המצב הכלכלי החדש הוביל ליצירתה של מתיחות על רקע דתי בין יהודים ונוצרים. המתיחות הזו הגיעה לשיאה בשנת 1908, כאשר הופצה בקסטוריה עלילת דם על יהודי העיר בתקופת חג הפסח. מנהיגי הדת הנוצריים בעיר גינו את עלילת הדם והכריזו עליה כשקרית, ובכך נמנע הפוגרום.

תחילת המאה העשרים
בשנת 1913, בעקבות שינויי הגבולות באזור הבלקן, סופח האזור בו יושבת קסטוריה למדינה היוונית. הקהילה היהודית בקסטוריה הצליחה ליצור יחסים טובים עם השלטון היווני, כמו גם לייצב את היחסים עם השכנים היוונים. בשנת 1929 כבר היו בקסטוריה שני בתי-כנסת, בית-ספר יהודי ותיאטרון של הקהילה. יחד עם זאת, ילדים יהודים רבים למדו בבתי-הספר הציבוריים הממלכתיים בקסטוריה, והתאמנו באגודות ספורט יווניות. באמצע שנות השלושים הוקמה אגודת הספורט היהודית הראשונה, "החשמונאים".
הציונות מצאה לה תומכים רבים בקרב יהודי קסטוריה, ולמעשה הויכוח העיקרי בקהילה לא היה בין ציוניים לאנטי-ציוניים, אלא בין תומכי הזרם הרביזיוניסטי של הציונות, לבין תומכי הציונים הכלליים ומחנה הפועלים. ב-7 באפריל, 1934, התרחש בבית-הכנסת עימות אלים בין תומכי הרביזיוניסטים לבין תומכי מחנה הפועלים, שהסתיים עם יותר מעשרים פצועים. בשנת 1937 יצאו כמה עשרות צעירים מקסטוריה לארץ ישראל ולקחו חלק בהקמתם של יישובים במסגרת "חומה ומגדל". בקסטוריה הייתה גם פעילות חינוכית בעלת אופי ציוני. מי שהיה אחראי על התחום היה המורה לצרפתית ומנהל בית-הספר הקהילתי, יעקב אשכנזי, שהקים בשנת 1928 את "אגודת הצעירים העבריים". בשנת 1930 גם הקים אשכנזי את "אגודת הנשים הציוניות" שפעלה ביוון ועודדה נערות להשתחרר מהמסגרות הדתיות המסורתיות ולהצטרף להתיישבות בארץ-ישראל.
פריצתה של מלחמת העולם השנייה לא השפיעה על החיים בקסטוריה. מעטים האמינו כי הגרמנים יגיעו לאזור קסטוריה, שנכבשה על-ידי איטליה בתחילת המלחמה.

מלחמת העולם השנייה והשואה
הצבא הגרמני כבש את יוון באופן יבשתי בתוך פחות משבועיים, בין ה-6 וה-20 באפריל, 1941. עם סיומו של הכיבוש חולקה יוון בין הגרמנים והאיטלקים. קסטוריה נכללה בשטח הכיבוש האיטלקי. יהודי קסטוריה האמינו כי גורלם בטוח תחת השלטון האיטלקי, שאומנם היה שלטון אכזרי, אבל לא התנכל באופן ספציפי ליהודים.
הכל השתנה כאשר הגרמנים פלשו לאיטליה בשנת 1943. קסטוריה נכבשה בספטמבר. הגרמנים איימו להוציא להורג עשרה יהודים בכל פעם שיהודי כלשהו ינסה לברוח מהעיירה. רוב יהודי העיירה העדיפו לא לקחת את הסיכון, אך היו כמה משפחות שברחו להסתתר ביערות. בנוסף על אותן משפחות, קבוצה של צעירים יהודים בעלי דעות קומוניסטיות ברחו ליערות והצטרפו לפרטיזנים היוונים הקומוניסטים.
ביום שבת האחרון בחודש מרץ, 1944, העלו החיילים הנאצים את כל יהודי קסטוריה על משאיות שלקחו אותם לסלוניקי. בסלוניקי הם הועמסו על רכבות המוות בהן נסעו למחנה ההשמדה אושוויץ.

נוצרים תושבי קסטוריה שסייעו להצלתם של יהודים
ניקופורוס, המטרופוליט של הכנסייה היוונית האורתודוכסית בקסטוריה, ניסה ככל יכולתו לסייע בהצלתם של יהודים. הוא פתח את שערי הכנסייה בפני יהודים והחביא בה קרוב ל-40 יהודים. נוסף על כך, הוא עודד משפחות נוצריות להסתיר יהודים בבתיהן, ואכן עוד כמה עשרות יהודים מקסטוריה ניצלו מכיוון שמצאו מחסה בבתים נוצריים בעיר ובכפרים הסמוכים.